לדלג לתוכן

ירושלמי ברכות דף יב א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר. ור' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם:

הלכה א גמרא

[עריכה]

אמר רבי בא זאת אומרת שאין הברכות מעכבות. א"ר יוסה אם אומר את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן. התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אף על גב דלא תנינתה צריך לברך. זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן. נישמעינה מן הדא ר' אחי אמר משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע"פ שלא כיון לבו בפרק שני יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני. א"ר חנינא כל

 

עין משפט

1 ב_א מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס' סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

2 ב_ב מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה ט"ו , מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :