יפה תואר על בראשית רבה/סח/יב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. אין הפירוש כי כל החלומות שוא ידברו והבל המה. כי מצינו בתורה וגם בדברי רז"ל שיש חלומות צודקים. ונתאמתו הדברים ע"י רבים וגדולים חקרי לב. אבל פי' הדברים כי דברי חלומות לפי מה שהם נראה בחלום לא מעלין ולא מורידין. כי יש חלום רע המורה על דבר טוב והולך אחר הפתרון וכמו שמצינו בפ' הרואה ומובא דברי ר"א בכאן ללמד לנו כי מה שחלם יעקב והנה סולם וגו' איננו כפי פשט הדברים אבל הפתרון הוא ענין אחר והוא האמת וכמו שמפרש:
זה הכבש. שעלו בו למזבח וכוונת המראה זו לבשרו שיזכו בניו לקרב אל ה' ולעבדו בקרבנות:
אלו כהנים גדולים. שנקראו מלאכים כדכתיב גבי כה"ג כי מלאך ה' צבאות הוא וי"א דגדולים ט"ס:
זה סיני. ע' בזה בעקרים שער כ"ה. ובעל עולת שבת כתב שהכוונה בזה סולם זה סיני שהתורה סולם לעלות בו אל השלימות:
רבנן פתרין ליה בסיני ויחלום והנה סולם זה סיני. חושבניה דדין כחושבניה דדין. מוצב ארצה ויתיצבו בתחתית ההר וראשו מגיע השמימה וההר בוער באש עד לב השמים והנה מלאכי אלהים אלו משה ואהרן. עולים ומשה עלה אל האלהים ויורדים זה משה וירד משה ולמדנו לנביאים שנקראו מלאכיה דכתיב ויאמר חגי מלאך ה' במלאכות ה' לעם. והנה ה' נצב עליו וירד ה' אל הר סיני אל ראש ההר כצ"ל:
שהמלאך הוא שלישי של עולם. ע' בזה במורה בח"ב פרק י' ובמפרשיו:
מעלים ומורידים בו. פי' שלמדו עליו זכות וחובה והמלמדים זכות נקראים עולים כדלקמן. וע' רש"י דמפרש וסונטים בו מקטרגים. ואולי היה קטרוגם במה שיצא לחו"ל ומבטל כבוד אב ואם והם לא ידעו כי בפקודתם הוא הולך ומביא ע"ז את הכתוב ישראל אשר בך אתפאר ולכן קנאו בו המלאכים:
עולים ואח"כ יורדים. שנתקרבו ושוב שולחו ללוות ליעקב. ואע"ג דאין מלאך אחד עושה שתי שליחות זה הוא רק במקום אחד אבל בב' מקומות עביד וכמ"ש בשם הרא"ם בפ' וירא: