יפה תואר על בראשית רבה/נו/ט
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא •
אחר כל המעשים שעשה ה' לישראל דהיינו יציאת מצרים וירושת א"י ובנין ביהמ"ק. ומרומז בזה דכיון דע"י העקידה היה ה' כופת שרי כו' כדלעיל סי' ה' ה"ל כאלו רמיז הכא טובת ה' לישראל וריב"ס סובר כיון דלא נזכרו המעשים האלה בקרא לכן דריש אחר כל הדורות וכמו באחרית הימים. ודרשו את הכתוב וירא כי אברהם ראה בנבואה והנה איל בקרניו כי זכות האיל בקרניו יעמוד לישראל אחר שנאחז ישראל בסבך הצרות. כי אז יגאלו בזכות הזה:
כך עתידין בניך להסתבך כו'. בא להבטיחו שאע"פ שיארכו ימי הגלות וילכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר. תעמוד הגאולה לבסוף. ויתכן שזה סימן להבטחה. כי הלא ראינו אשר עמון ומואב ושאר העמים הקדמונים אשר בהלכם בגולה כבר נבלעו בין העמים אשר בקרבם באו. וישראל אף שידחו מעם לעם אחר ומדחי אל דחי ובכל זאת הם קיימים ועומדים לעם כמו לפנים. וזו ראיה גדולה שהקב"ה שומר את ישראל לעת מועד להחזיר העטרה ליושנה. וכמ"ש לקמן בפע"ח חדשים לבקרים רבה אמונתך ממה שאתה מחדשנו בבקרן של מלכיות אנו יודעין שאמונתך רבה נגאלנו:
הוי רואה דמיו כו'. עי' רש"י בחומש וכ"ה במ"ר פי"ז:
ה"ג במקומו כהדא דתנן כאימרא כו'. ומילתא באפי נפשה היא דדריש תחת בנו במקום בנו. אלא דלא מפרש כר' בנאי אלא שאמר שיהיה האיל קדוש כבנו כהא דתנן כאימרא שאוסר הדבר על עצמו כאימרא כדירים. ואיידי דמייתי לה מייתי פלוגתא דאמוראי בפי' אימרא וע' בזה בירושלמי פ"ק דנדרים: