יפה תואר על בראשית רבה/נו/יא
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה נו |
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא •
נסיון עשירי. כי עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו. ונסיון העקידה היה אחרון לכולם. ובשוח"ט מז' צ"ה מפרש להו ואלו הן. א' באור כשדים ולך לך מארצך ויציאתו מחרן (וס"ל שמאמר לך לך היה טרם בואם לחרן כפי' הראב"ע ז"ל ומונה יציאתו מאור כשדים א'. ויציאתו שוב מחרן והניח שם משפחתו נסיון ב') ויהי רעב. ושנים בשרה בפרעה ובאבימלך. ושל מילה. ושל בין הבתרים ושל יצחק ושל ישמעאל ובפר"א מונה באופן אחר. א' כשנולד אברהם בקשו כל גדולי המלכות להרגו ונחבא בבית. הב' נחבש בבית האסורים והושלך לכבשן האש. הג' טלטולו מבית אביו. הד' הרעב שבא בימיו בא"י ונצרך לבוא במצרים. הה' שנלקחה שרה אשתו לפרעה ולאבימלך. הו' מלחמת המלכים. הז' מראה בין הבתרים. הח' ברית מילה. הט' גירוש ישמעאל. הי' עקידת יצחק. ובאבות דר"נ נמנו באופן אחר ואמרו ב' מלך לך (פי' יציאתו מבית אביו והרעב שמצא בא"י בבואו מארצו) וב' בב' נשיו (פי' לקיחת שרה לפרעה ולאבימלך וגירושי הגר אחר שהיתה לו לאשה) וב' בבניו (גירוש ישמעאל ועקידת יצחק) וא' בין המלכים. וא' בין הבתרים. וא' באור כשדים וא' בברית מילה. והרמב"ם ז"ל מנאן בענין אחר. הא' לך לך מארצך. הב' ויהי רעב בארץ. הג' לקיחת אשתו במצרים. הד' המלחמה עם המלכים להציל את לוט הנשבה. הה' לקחת את הגר הפחותה לאשה. הו' מצות המילה. הז' לקיחת אשתו בגרר. הח' גירושי הגר. הט' גירושי ישמעאל. הי' עקידת יצחק. והמאירי מנאן בענין אחר הא' בימי נמרוד שבקש להרגו ונטמן והשליכו לכבשן האש וניצל. הב' שצוהו לצאת מארצו. הג' שהביא רעב על הארץ והזקיקו לרדת מצרים. הד' שנלקחה שם שרה לפרעה. הה' שהגלו המלכים את לוט והוצרך להלחם עמהם. הו' שהראהו בין הבתרים גלות בניו. הז' שלקח אבימלך את שרה. הח' שצוהו למול לעת זקנתו. הט' שהזקיקו לגרש את הגר ואת בנה. הי' עקידת יצחק. ובדרך זה בחר בנחלת אבות:
שאילולי לא קבלו עליו אבד את הכל. לא נוכל לפרש כי זכות נסיונות הראשונים וכל צדקות אשר עשה אבד. כי צדיק אם יהפך גם לרשע בשאינו תוהא על הראשונות אינו מפסיד הראשונות כדאיתא בסופ"ק דקדושין. אבל אבד את הכל איננו פירושו את שכרם. רק את מעלתם בעיני הרואים ואמרו כי כל אשר עשה לפני זה היה רק מיראה ולא מאהבה. ועתה נודע כי גם מעשיו הראשונים גדלו ורמו מאד והכל עשו מאהבה. וכן נראה בחזית על פסוק מישרים אהבוך. וכן נראה במדרש אבכיר ובילקוט סי' צ"ו כי מהנסיון הזה נודע אשר אברהם עבד את ה' מאהבה:
הה"ד שמע נא יהושע וגו'. והא דדרשינן במ"ר פ"ו כי אנשי מופת היו ואין מופת אלא נבואה וכו' ומוכיח מזה דכה"ג קודם לנביא. אתיא כר"א ור"י דשוברים שחמו"ע לא הלכו לא"י: