יפה תואר על בראשית רבה/מא/ח
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מא | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
וללוט אחיו אינו מדבק. ואע"ג דלא נשא הארץ אותם לשבת מ"מ אם היה שלום ואהבה ביניהם היו יכלו לשבת יחד ולצמצם את מקומם וכדאמרינן כד רחמתין עזיזא אפותיא דספסירא שכיבין וזה אין קושיא כיון דהוה גזלן ובחר בזנות וכפר בה' איך יקרבהו אברהם כי לא היה לדחותו מפניו בב' ידים ולהרחיקו מאליו אבל היה לו לקרב אליו ולהשיבו בתשובה. ובלי ספק בחברת אברהם נרפא לוט מחטאיו:
גרש לץ זה לוט. ונקרא לוט לץ משום זד יהיר לץ שמו והוא היה מתיהר לאמר שהארץ שלו היא. ונכון עוד לומר שהיה מתלוצץ על אברהם במה שבטח להוליד לעת זקנותו:
ומי שיש לו הן בשפתיו כו'. מפרש חן שפתיו כמו איש חן שפתיו:
נעשה לו הקב"ה כרע. פי' כי מלבד האהבה עוד נחשב כריע ושותף להקב"ה במעשה בראשית וכדאמרינן בהבראם בזכות אברהם נברא העולם. וכן ארז"ל בשבת פ"ק כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה ואברהם הלא עשה משפט וצדקה בארץ: