יפה תואר על בראשית רבה/מא/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מא | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

לא עקומים ולא סיקוסים. הנכון כגרסת הילקוט והערוך לא עומקי ולא סקוסים. ופי' כי עומקי הוא כנגד השרשים מתחת וסקוסים הוא כנגד ראשו ממעל. והשיווי לשרשים הוא כי שרשיהם רבים מתחת ולכן קיומם לעד ורבוי נטעי נעמניהם שהם בניהם וצאצאיהם. והכוונה בגובה הקומה לקמן במ"ר פ"ג הוא גדולת מעלה וכמו גדולת מרדכי. ויתכן עוד כי בא לרמז. כי כמו שהתמדה בארז ותמרה רבה מאד משני הצדדים מלמטה ומלמעלה. כן מתן שכר הצדיקים אין להם סוף מב' הצדדים לא באיכות ולא בזמן:

אי מה התמרה הזו אין עושין ממנו כלים כו' ת"ל כארז. והכוונה בצדיקים דעושים מהם כלים שהם משפיעים טובה על כל הארץ כמו הכלים דמתהנים בהם בני אדם:

תלמוד לומר כתמר יפרח כצ"ל. ופי' כי בניהם אשר הם פירותיהם ישוו להם וכדכתיב תחת אבותיך יהיו בניך. וכ"ה בחזית. ואע"ג דמצינו ג"כ כי תחת חטה יצא חוח. מ"מ על הרוב ידבר וזה שאמר עוד מה תמרה זו אין בה פסולת כו' בא להשוות בני הצדיקים אשר הם פרים גם בזה כי אין בהם פסולת. ואע"ג דלא ישוו במעלתם. כי יש מהם בעלי מקרא כו' מ"מ בכולם יש תועלת. וזה שמדמה צדיק כתמר יפרח. מדמה גם פרחי הצדיקים לפרחי התמר. ומ"ש במדרש כך ישראל כו' הכוונה על הצדיקים אשר בקרב ישראל. אבל במ"ר פ"ג משוה. כי דמיון הפירות והפסולת יליף מכתובים שונים ולפ"ז קאי הדמיון מפסולת על כלל ישראל: