יפה תואר על בראשית רבה/מא/ט
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מא |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
מה עפר הארץ כו'. ולכן משוה אותם לעפר ולא לחול או לכוכבי השמים. וע' במ"ר פ"ב למה"ד למי שיודע ג' אומניות כו' וכיון שהקב"ה הוא אוהבם לכן דריש כי המשילם לעפר לשבח משא"כ בלעם שלא חפץ בברכת ישראל ע"כ לרעה נתכוין במה שאמר מי מנה עפר יעקב:
יהיו מפוזרים מסוף העולם כו'. אפשר דבא לרמז על הגליות או ע"ש הכתוב וזרעו יהיה מלא הגוים וע"ע בע"ז פ"ק על הפסוק כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם מה שדרשו שם:
דממגיגין מחתיך. ומפרש את דבריו דמלחלחין מחתיך. וזה דרך משל שמצערין אותה תמיד כמי שמתעסק במכת אדם ומלחלחה תמיד או פירושו כמו האיש שלא יניח למכה שתתרפא כן לא יניחו להשכיח צרתם. ובא לנחמו בזה כי משקשקין ליה כי זה הוא טובתם. אשר ע"י זה נמסים עונותיהם והולכים להם ע"י היסורין:
ומעבירין רריה. בערוך גורס ומבירין רדיה וזה ע"ד על גבי חרשו חורשים. אבל ממה דמביא את הכתוב שחי ונעבורה נראה דגרסינן ומעבירין ורדיה הוא מענין מרכבות כדתרגם בירושלמי אופן מרכבותיו רדוותיה וענינו שהיו מעבירים עליהם פעמי מרכבותם בעברם בשוק: