יפה תואר על בראשית רבה/יב/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • טז •
זיוו מנין כו'. והא דלא חשוב זה בקללת האדם. י"ל דנכלל זה במה שאמר לו בעצבון תאכלנה כל ימי חייך והעצב משנה הפנים וכן לא הזכיר שם מנטילת המאורות דזה קללה שאיננה בגופו של אדם ושמה לא מזכיר רק הקללות שבגופו. ובפרט לפי מה דאמרינן דנטילת המאורות היתה העיקר בשביל חטא דור אנוש ודור המבול. ואדם גרם רק להקדים הנטילה וכמו"ש בפי"א פשיטא דא"ש למה לא מנה זאת בקללתו:
ר"ש בר' יהודה איש כפר עכו כו'. ע' בזה בביאור הרי"פ כי דבריו שם עם הדבור ומנין שנגנזו לצדיקים עולים בשוה עם דברי היפ"ת]:
שנאמר אור צדיקים ישמח ומפרש את הכתוב כאשר יגלה אור צדיקים וזה אור הגנוז ונבדל לצדיקים אז ישמח:
שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ואע"ג דהאי קרא לא מיירי בלעתיד מ"מ מסתברא כי לעתיד אשר כולם יהיו אהובים לו יהיה כן ג"כ:
שנאמר ואולך אתכם קוממיות. פשטיה דקרא קאי על יציאתם ממצרים וכן מפרש בשמ"ר פ' כ"ה. אך כמה יעודים אשר לא נתקיימו עדנה קאי על לעתיד וכמו"ש הרמב"ן ז"ל שם וכיון דלא נתקיים המקרא הזה עד היום מדריש על לעתיד וכתיב ואולך בעבר במקום עתיד:
כשקמה הזו כו'. כיון דהכתוב לא מפרש את העץ בשמו מפרשינן על העץ החי יותר מכל העצים וזה השקמה שחי ת"ר שנה:
הרי תשע מאות אמה. כיון דתלה הכתוב את ימי חייהם בעץ ולא אמר מפורש שש מאות שנה דריש כי נכללת פה גם הכוונה על גידולו כעץ: