טור מנוקד אבן העזר קכג
<< | טור · אבן העזר · סימן קכג (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
הכל כשרים לכתוב את הגט. ואפילו האשה בעצמה כותבת גיטה ומקנה אותו לבעלה וחוזר ונותנו לה. וכתב הרמ"ה - ודוקא שיאמר לה הבעל תחילה לכותבו, שצריך שיכתבנו הוא או שלוחו, דאי לאו הכי אינו כלום אפילו ריח הגט אין בו.
חוץ[1] מחרש שוטה וקטן ועבד ועכו"ם. וישראל מומר לעכו"ם או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם.
וחרש שוטה וקטן יכולין לכתוב הטופס ויעמוד פקח גדול על גביו ויאמר לו לכתוב לשמו. ויניחו מקום התורף, שהוא מקום האיש והאשה ומקום הזמן ומקום הרי את מותרת לכל אדם, שיכתבנו גדול פקח. אבל אם אין גדול עומד על גביו, לא יכתוב אפילו הטופס. והתורף לא יכתוב אפילו אם גדול עומד על גביו. אבל עכו"ם ועבד לא יכתוב אפילו טופס אפילו אם ישראל עומד על גביו.
ומדברי הרמב"ם ייראה דלא בעינן עומד על גביו אלא לכתחילה, שהוא כתב: אם כתב אחד מהחמשה טופס והניח תורף וכתבו פקח גדול לשמו כשר, מותר להניח חרש שוטה וקטן לכתוב טופס הגט לכתחילה והוא שגדול עומד על גביו, אבל עכו"ם ועבד אין כותבין טופס לכתחילה אפילו ישראל עומד על גביו. עד כאן.
והר"י פוסל אפילו בחרש שוטה וקטן ואפילו גדול עומד על גביו. ואדוני אבי ז"ל כתב כסברא ראשונה.
כתב הרמב"ם: כתב גט בשבת או ביום הכיפורים בשוגג ונתנו לה - הרי זו מגורשת. כתבו וחתמו בזדון ביום טוב - אינה מגורשת, שהרי העדים פסולים מן התורה. כתבו וחתמו בזדון ביום טוב ונתנה לה בפני עדים כשרים - הרי זה גט פסול.