טור מנוקד אבן העזר פג
<< | טור · אבן העזר · סימן פג (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
אשת איש שחבלו בה - השבת לבעלה כיון שמעשה ידיה שלו והרי היא מתבטלת ממעשה ידיה.
ולא כל מה שמתבטלת ממלאכתה הראשונה, שאם היתה טווה מתחילה וחתך ידיה והרי אינה ראויה אלא לשמור קישואין, היינו בכלל פגם שהוא נזק והוא שלו[1], אלא נותן לו כל ימי חליה ביטול של שמירת קישואין.
ואם חבלו בה ולא איפחיתא מכספה, כגון שצמתה ידה וסופה לחזור, אין כאן אלא שבת לחוד ואותו כולו של הבעל.
והצער שלה.
ואם אמדוה שתתרפא בחמשה ימים ועבדו לה סמא חריפא ואיתסית בתלתא יומי, היינו בכלל הצער שציערה עצמה בסם חריף כדי להשתכר המותר והוא שלה.
והריפוי ינתן לרופא לרפואתה.
ובושת ופגם - בזמן שבסתר לו חלק אחד ולה שני חלקים, ואם הוא בגלוי לה חלק אחד ולו שני חלקים.
וכן אם חירף אותה שום אדם בדברים בגלוי לו שני חלקים ולה חלק אחד, ואם חרפה בסתר לה שני חלקים ולו חלק אחד.
ושלה ילקח בו קרקע והוא אוכל פירות.
ואינה יכולה למחול לא על חלקה ולא על חלקו ואם מחלה אינה מחילה, ומכל מקום אינו יכול לתובעו אלא בהרשאתה.
כתב הרמב"ם שהריפוי לבעלה, ולא נראה לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.
וכתב עוד: במה דברים אמורים? - שחבלו בה אחרים, אבל אם חבל בה בעלה חייב לשלם לה מיד כל הנזק והצער והבושת, ואין לבעלה בהם פירות, ואם רצתה ליתן לאחרים הדמים נותנת, וכך הורו הגאונים והבעל מרפא כדרך שמרפא כל חליה.
והראב"ד השיג עליו וכתב: תימה הוא למה הוא ישלם הכל שהרי נוטל בשל אחרים שליש או שני שלישים וכשחבל בה איהו למה ישלם הכל, אולי טעה בדברי הגאונים שלא אמרו אלא על מה שראוי לקנוס שלא יאכל הפירות דבהכי לא תיקון רבנן דהוא עושה שלא כהוגן דין הוא שלא יהא חוטא נשכר.