טור מנוקד אבן העזר סב
<< | טור · אבן העזר · סימן סב (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
מברכין ברכת חתנים קודם כניסת חופה. והן שש ברכות:
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו.
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם יוצר האדם.
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר יצר את אדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד, ברוך אתה ה' יוצר האדם.
שוש תשיש ותגל עקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה, ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה.
שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה.
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה שלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם, ברוך אתה ה' משמח חתן עם הכלה.
כתב הרמב"ם: אם היה שם יין מביאין כוס של יין ומברך על היין תחילה ומסדר כולן על הכוס ונמצא מברך שבע ברכות.
ויש מקומות שנוהגין להביא הדס עם יין ומברך על ההדס אחר היין ואחר כך מברך שבע ברכות.
ור"ן כתב: אם הוא במקום שאין שם יין מצוי יקח צימוקים וישרה אותם במים ויסחוט אותם ויברך עליו, ואם לא ימצא צמוקים יברך על השכר שהכל דלא סגי בלא כסא, אבל ברכת אירוסין אם לא ימצא יין ואפילו יש שם שכר מברך בלא כוס ברכת אירוסין דלאו מצוה מן המובחר הוא, אבל ברכת חתנים שהיא שבע ברכות חייב לברך על הכוס בורא פרי הגפן, או שהכל על השכר אם לא ימצא יין כל עיקר.
ואם יש שני חתנים מתברכין כאחד, וכן הורה אדוני אבי ז"ל הלכה למעשה לברך לשני חתנים כאחד.
וכן כתב הרמב"ם - יש לו לאדם לישא נשים רבות כאחד ביום אחד ומברך ברכת חתנים כאחד, אבל לשמחה צריך לשמוח עם כל אחד ואחד שמחה הראויה לה, עם בתולה שבעה ועם בעולה שלושה, ולא מערבין שמחה בשמחה. עד כאן.
במקום שנוהגין שהחתן מתייחד עם הכלה אחר האירוסין, מברך ברכת חתנים מיד בשעת האירוסין.
והאידנא אין נוהגין ליארס אלא בשעת חופה, הלכך מברך ברכת אירוסין וברכת נישואין יחד זה אחר זה, וצריך כוס לכל אחת ואחת.
כתב הרמב"ם: המארס האשה ובירך ברכת חתנים ולא נתייחד עמה בביתו עדיין אסורה היא, שאין ברכת חתנים עושה נישואין אלא כניסה לחופה, אירס ונכנסה לחופה ולא בירך ברכת חתנים הרי היא כנשואה גמורה וחוזר ומברך אחר כמה ימים. עד כאן.
אין מברכין ברכת חתנים אלא בעשרה גדולים בני חורין.
וחתנים מן המנין.
ומברכין אותם כל שבעה אחר אכילה.
והוא שיהא שם פנים חדשות שלא אכלו בחופה אפילו היו בשעת ברכה.
ואינו נקרא פנים חדשות אלא אם כן מרבים בשבילם.
ויש מקומות שנוהגין שהקהל הולכים עם החתן מבית הכנסת לביתו ביום שבת שחרית אחר התפלה ומברכים שם שבע ברכות.
וייראה שאינו מנהג טוב, שאפילו אם יש שם מי שלא היה בשעת ברכה לא מקרי פנים חדשות כיון שאין מרבים בשבילו.
וכן כתב רב האיי - שאינו מנהג יפה אלא שאין איסור בדבר.
ושבת ויום טוב ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית אבל לא בסעודה שלישית.
וכתבו התוספות - לפי שאין עושים מצוות חבילות חבילות, אין מברכין ברכת המזון וברכת חתנים על כוס אחד, אלא מביאין כוס ומברכין עליו ברכת המזון ולאחר שסיים ברכת המזון מניחו לפניו ומביאין לו כוס אחר ואומר עליו שבע ברכות ומניחו ונוטל הכוס שבירך עליו ברכת המזון ואומר עליו בורא פרי הגפן.
וכן נוהגים באשכנז ובצרפת.
ובספרד אין נוהגין כן אלא אומרים הכל על כוס אחד.
ואין מברכין אותם אלא במקום חופה.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל - וצריך לדקדק מה נקרא חופה, אם במקום שמברכין ברכת נישואין דהיינו תחילת הנישואין ולהכי קרי ליה חופה, אי אפשר לומר כך שלפעמים מברכין אותו ברחוב העיר כשהם מרובים, אלא מקום עיקר ישיבת חתן והכלה קרי חופה, ולא במקום העשוי לאקראי בעלמא ושם מברכין ברכת חתנים כל שבעה.
ונוהגין באשכנז שעושין אפריון למושב החתן והכלה והוא נקרא חופה ושם מברכין.
ואם יצא משם לאכול בבית אחר, ודעתו לחזור אחר כך לחופתו - אין מברך שם שבע ברכות.
אבל אם הולך לגמרי לבית אחר וכל החבורה עמו ונעשה אותו הבית עיקר - גם שם נקרא חופה ומברכין שם ברכת חתנים.
וכן לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת צריך לברך שם ברכת חתנים.
ויש אומרים - שאם אוכלים בשנים או בשלשה בתים שאין מברכין ברכת חתנים ולא 'שהשמחה במעונו' אלא בבית החופה.
ולי נראה - שאם יש שמש שמשמש בכל הבתים השמש מצרפן ומברכין בכולן שבע ברכות.
והרב רבינו יחיאל אומר בשם מר ה"ר יהודה שאפילו אין שמש, כיון שהתחילו אותן של שאר הבתים לסעוד כשהתחילו אותן של החופה, כולם חשובים כאחד לשמחה ומברכין ברכת חתנים כיון שאוכלין מסעודה שתקנו בחופה, וכן עמא דבר. עד כאן.
לא היו שם פנים חדשות אין מברכין שבע ברכות אלא בסעודה הראשונה, לא שנא אכלו בו ביום או בלילה של אחריו, אלא שהשמחה במעונו ואשר ברא מברכין כל שבעה.
ונראה דאפילו אלמנה לאלמן שאין מברכין שבע ברכות אלא יום אחד אפילו איכא פנים חדשות.
שהשמחה במעונו ואשר ברא מברכין כל שלושה בזמן שמחתם, ואומרים אותה אפילו אין שם עשרה.
ויש אומרים שגם אשר ברא צריך עשרה.
ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.
משבעה ואילך עד תשלום שלשים אומר שהשמחה במעונו, בין אם מזמינם סתם בין אם מזמינם בשביל החופה.
ומשלושים ואילך עד תשלום השנה - אם מזמינם לאכול בשביל החופה אומר שהשמחה במעונו, ואם מזמינם סתם אין אומרין אותו.
ובני החופה מתחילין לאומרו משעה שמתחילין להכין צרכי החופה.
וכתוב בספר המצוות: והאידנא ערבה כל שמחה ואין לומר אותו כלל אחר שבעה.
ואחת בתולה ואחת אלמנה מברכין לה ברכת חתנים כל שבעה.
בתולה - אפילו נשאת לאלמן.
ואלמנה - דוקא שנישאת לבחור, אבל אם נישאת לאלמן אין מברכין אלא יום אחד.