טור אורח חיים תרפד

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרפד (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

סדר קריאת התורה בחנוכה

מפרשים בהמשך הדף ():    בית יוסף • ב"ח • דרכי משה • ד"מ הארוך • דרישה • פרישה

טור

וקורין בפרשת נשא בנשיאים, ג' בכל יום. ומפרש בפסיקתא, משום שנשלם מלאכת המשכן בכ"ה בכסלו.

ומתחילין ב"ויהי ביום כלות משה". ויש מקומות שמתחילין בברכת כהנים, ומנהג יפה הוא, לפי שנעשה הנס על ידי כהנים.

וכן הסדר: ביום הראשון מתחיל "ביום כלות משה", וקורא אותו עם כהן, לוי, ישראל קורא "ביום הראשון". ביום השני קורא כהן "וביום השני" עד "פר אחד בן בקר", ולוי עד "וביום השלישי", וישראל חוזר וקורא "וביום השני", וכן בכל יום. ביום השמיני מתחילין "ביום השמיני" וגומרין כל הסדר. ויש מקומות שקורין עד פרשה ראשונה של "בהעלותך", כדי להשלים של חנוכה בסדר הנרות, ומנהג יפה הוא.

ושבת שבחנוכה מוציאין ב' ספרים, באחד קורא עניינו של יום ובשני של חנוכה, ומפטיר בנרות דזכריה: "רני ושמחי". ואם חל בו ב' שבתות, מפטירין בשנייה במלכים בנרות של שלמה.

ואם חל ראש חודש טבת בשבת, מוציאין שלשה ספרים, וקורין ששה בעניינו של יום, ובשנייה קורא אחד של ראש חודש ומתחיל "וביום השבת", ובשלישית קורא ומפטיר בשל חנוכה, ומפטיר בנרות דזכריה.

ואם חל ראש חודש בחול, מוציאין ב' ספרים, וקורין באחד ג' בעניין ראש חודש, ובשנייה קורא אחד בעניין חנוכה.

בית יוסף

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

וקורין בפרשת נשא בנשיאים משנה בפ' בני העיר (לא.) בחנוכה בנשיאים ומפטיר בנרות דזכריה רני ושמחי ואם חל בו ב' שבתות מפטירין בשניי' במלכים בנרות של שלמה פשוט בפ' בני העיר (שם) וכתב הר"ן אע"ג דנרות דשלמה קדימי אפ"ה עדיפי לן דזכריה משום דנבואות עתיד נינהו:

ואם חל ר"ח טבת בשבת מוציאין ג' ספרים בפ' בני העיר (כט:) ומפטיר בנרות דזכריה בפ' ב"מ אהא דבעי רבא (כג:) נר חנוכה וקידוש היום איזה מהם עדיף קידוש היום עדיף דתדיר או דלמא נר חנוכה עדיף משום פירסומי ניסא כתב הרא"ש משמע אי לאו משום פירסומי ניסא תדיר קודם אפי' לדחות את שאינו תדיר ויש לדקדק מזה כשחל ר"ח טבת בשבת שמפטירין ההפטרה של ר"ח ולא בנרות דזכריה דתדיר קודם דלא שייך פירסומי ניסא בהפטרה דהא קורין בתורה דר"ח קודם ואח"כ דחנוכה ואי שייך פירסומי ניסא בקריאה אפי' לדחות פירסומי ניסא עדיף כ"ש להקדים וליתא להך סברא דהך סברא היכא דא"א לקיים פירסומי ניסא עדיף אבל להקדים תדיר עדיף דאיכא לפרסומי ניסא באחרונה כמו בתחלה הלכך קריאת התורה דאפשר לקיים שניהם תדיר קודם אבל מהפטרה שאין מפטירין אלא א' פירסומי ניסא עדיף ועוד דכיון דקורא בשל חנוכה באחרונה יש להפטיר במאי דסליק ליה ועוד דקריאת התורה אין כ"כ פירסום אבל בנרות דזכריה איכא פירסום הלכך מפטירין בנרות דזכריה עכ"ל וכ"כ שם התו' והמרדכי דמפטירין בנרו' דזכרי' ולא בהשמים כסאי:

ואם חל ר"ח בחול מוציאין ב' ספרים וקורין ג' בא' בענין ר"ח ובשניה קורא א' בענין חנוכה מסקנא דגמרא בפ' בני העיר (שם) כתב הרוקח פעם א' שכח וקרא ד' בפרשת החדש שבא בחנוכה ואמר אם לא היה הס"ת מבחוץ לא היינו צריכים לקרות חמישי בשל חנוכה דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה כל עיקר כלומר אם לא יקרא כל עיקר אין לחוש אחר כי קרא בתורה אסור לקראה פעם שנית אלא כהן בלבד קורא במקום לוי עכ"ל וזה לשון שבלי הלקט מצאתי בשם רבינו שלמה מעשה בא לפני ר"ש ששכח החזן וקרא ד' אנשים בפ' ר"ח שבא בחנוכה כמו שרגילין לקרות בשאר ר"ח ואומר רבי' אם לא היה מוציא ס"ת לא היה צריך לקרות יותר דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה ור"ח עיקר אבל עכשיו שהוציא ב' תורות משום פגמו של ס"ת שני צריך לקרות חמישי בשל חנוכה ואין לומר שרביעי עצמו יקרא בשל חנוכה קודם שיחתום בס"ת הראשון בפ' ר"ח דהו"ל מדלג ואין מדלגין בתורה בשני ענינין אלא מאחר שהד' התחיל לקרות בשל ר"ח יחתום ויברך ויבא חמישי אחריו ויקרא בס"ת השניה בשל חנוכה ומוטב שיבטל הא דאמרי' (כא.) בר"ח ארבע אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואל יפגם ס"ת עכ"ל וזה לשון התוס' בפ' הקורא עומד (כג.) אם הוא י"ט וקרא כל המניין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזור ס"ת ויקרא אחר בחובת היום ואחרון שקרא קודם הוי כמאן דליתיה אבל בשבת של חנוכה או בר"ח של חנוכה א"צ כדאיתא בילמדנו דחנוכה דלהלכתא אין משגיחין בחנוכה כל עיקר עכ"ל:

בית חדש (ב"ח)

• וקורין בפ' נשא בנשיאים בפ' בני העיר כתב רש"י בחנוכה בנשיאים דהוי נמי חנוכת המזבח ורבינו כתב הא דמפרש בפסיקתא כדי ליתן טעם להתחלת ויהי ביום כלת משה שזהו לפי שביום כ"ה לכסלו נשלם מלאכת המשכן ע"כ מתחילין בו: ומ"ש וכן הסדר וכו' אבל מנהגינו עכשיו בסדר אחר כמפורש בדברי האחרונים נהרא נהרא ופשטיה והרשב"א בתשובה סימן תע"א כתב על זה ע"ש:

דרכי משה

(א) ובמנהגים הכהן קורא עד לפני המשכן לוי עד לחנוכת המזבח ישראל קורא קרבנו של נחשון שלם:

(ב) בהג"מ פי"ג לא כתב כן אלא כתב דישראל קורא נשיא של יום השלישי וכן כל יום ויום הישראל קורא של יום המחרת וכ"ה במנהגים שלנו וכן נוהגין וכתבו עוד מנהגים ביום השמיני כהן ולוי קורא בקרבנו של גמליאל וישראל גומר כל הסדר עד כן עשה את המנורה:

(ג) במנהגים ואין מזכירין של חנוכה בברכת הפטורה ואם חל חתונה בשבת של חנוכה יש להפטיר בשל חנוכה ומהרא"ק כתב (לא קאי מהרא"ק כי אם כשחל ב' שבתות בחנוכה דבשבת שני שהוא זאת חנוכה מפטיר בחתונה ומטעמא שכתב רש"י ע"ש) להפטיר בשל חתונה וכ"ה בא"ז עכ"ל וע"ל סי' תכ"ח דנוהגים להפטיר בשל חנוכה וע"ל סי' ק"ס אי טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה קודם שקרא של ר"ח: