לדלג לתוכן

טור אורח חיים תצא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תצא (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור

[עריכה]

במוצאי יום טוב, בין במוצאי יום טוב לחול בין במוצאי יום טוב לחול המועד, מתפללין ערבית כמו במוצאי שבת. ומבדילין על הכוס כדרך שמבדילין במוצאי שבת, אלא שאין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים.

יום טוב שחל להיות במוצאי שבת, בין יום א' של יו"ט בין יום ב', אומר "ותודיענו", שאומר "אתה בחרתנו" עד "עלינו קראת", "ותודיענו ה' אלהינו משפטי צדקך" וכו' עד "והקדשת את עמך ישראל בקדושתך, ותתן לנו ה' אלהינו" וכו':

בית יוסף

[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

במוצאי יו"ט בין במוצאי יו"ט לחול בין במוצאי יום טוב לחול המועד מתפללין ערבית כמו במוצאי שבת כלו' שאומר אתה חוננתנו והכי אמרינן בשלהי יומא (פח.) מתפלל י"ח ברכות שלימות מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת:

ומ"ש ומבדילין על הכוס פשוט בפ' ערבי פסחים (קד:) מבדילין במוצאי יום הכפורים ובמוצאי יום טוב ובמוצאי שבת לי"ט ובמוצאי שבת לחולו של מועד:

ומ"ש אלא שאין מברכין על הנר פשוט הוא דכיון דיו"ט מותר בהדלקת הנר לא שייך לברך על הנר:

ומ"ש ולא על הבשמים כ"כ הרמב"ם בפ' כ"ט מהל' שבת וכן משמע מדאמרינן בפרק ע"פ (קב.) דבמוצאי שבת ליו"ט מברכים יקנה"ז ולא הזכירו בשמים ובפרק המביא כדי יין (לג:) כתבו התוספות שהטעם משום דטעמא דמברכין אבשמים במוצאי שבת הוי משום נשמה יתירה וביום טוב ליכא נשמה יתירה וא"ת אמאי לא מברכין אבשמים כשחל יו"ט במ"ש וי"ל דכיון דביו"ט יש לו מאכלים משונים וטובים מיישב דעתו ממילא בלא ריח בשמים: כתב המרדכי בס"פ המביא כדי יין שנהגו במגנצ"א וקולני"א לברך על הבשמים ביום טוב שחל להיות במ"ש וכן פירש רבינו גרשום ורבינו משולם ורש"י אומר שאין מברכין ופירש ר"י הטעם דתענוג יו"ט ושמחתו משיב נפש שאבדה ע"כ וכבר כתבתי כן בסמוך בשם התוס' וכך נהגו שלא לברך על הבשמים:

יום טוב שחל להיות במוצאי שבת וכו' אומר ותודיענו בפרק אין עומדין (לג.):

בית חדש (ב"ח)

[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

  • במוצאי י"ט כו' מתפללין ערבית כמו במ"ש כלו' שמתפלל י"ח שלימות ואומר אתה חוננתנו דהכי אמר ר"נ אמר שמואל בפ' ת"ה כל השנה כולה אדם מתפלל הביננו חוץ ממ"ש ומוצאי י"ט מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת אף על גב דסלקא בקושיא לא אדחייא ליה כיון דלא סלקא בתיובתא כך פסק רב האי וכן פסק הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכן פסק רבינו למעלה בסימן ק"י לאפוקי מדעת הרשב"א והר"י גיאת ור"י אחרון דאף במ"ש ומוצאי י"ט מתפלל הביננו ועיין בתוספות בסוף יומא משמע שהם גורסים במימרא דשמואל מ"ש לחוד ומפרשים דאף שמואל מודה דבמוצאי י"ט מתפלל י"ח שלמות מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת ע"ש:
  • ומ"ש ומבדילין על הכוס כו' כ"כ הרי"ף בפ' ע"פ והילכת' אומר הבדלה במ"ש ומי"ט ומי"ה ומי"ט לחש"מ ובמ"ש לי"ט אבל לא במי"ט לשבת עכ"ל הרי"ף:
  • ומ"ש אלא שאין מברכין על הנר פשוט הוא דכיון די"ט מותר בהבערה לא שייך לברך עליו:
  • ומ"ש ולא על הבשמים כ"כ הרמב"ם בפכ"ט מהל' שבת וכן משמע מדאמרינן יקנה"ז ולא הזכירו בשמי' אבל במרדכי בפ' המביא כתב דנהגו במגנצ"א ובקלוני"א וכן פסקו ר"ג ור' משולם לברך על ההדס במ"ש שחל להיות בי"ט ולכך אמרו יקנה"ז ולא הזכירו הדס דאין נר בלא בשמים וכתב עוד במרדכי דרב עמרם ורש"י אומרים דאין מברכין על ההדס ופר"י הטעם דתענוג י"ט ושמחתו משיב נפש שאבדה עכ"ל וכך נהגו שלא לברך על הבשמים ועיין בתו' פ' המביא (בד' לג) בד"ה כי הוינא שם האריך על זה: