טור אורח חיים תצב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תצב | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

תענית בה"ב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


טור[עריכה]

נוהגים באשכנז ובצרפת להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח והחג. ממתינין עד שיעבור כל חודש ניסן ותשרי ואז מתענין, לפי שאינן רוצין להתענות בניסן ותשרי. וסמכו אותם על מקרא דאיוב: "ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' אולי חטאו בני" וגו' (איוב א ה), ובשביל שימי המועד הם ימי משתה ושמחה, אולי חטאו. ועושים אותם כמו תענית ציבור לקרות ויחל:

בית יוסף[עריכה]

נוהגים באשכנז וצרפת להתענות שני וחמישי ושני וכו' — כתבו התוספות בסוף מסכת קידושין (דף פא.), אהא דאמרינן (שם): "סקבא דשתא ריגלא", פירוש, ריעוע ימות השנה לייחוד ולעבירה, כל ימות הרגל, שהם קבוצות אנשים ונשים לשמוע כולם הדרשה, ונותנין עין זה על זה. ויש אומרים, לכך נהגו להתענות לאחר הפסח ולאחר הסוכות, עד כאן לשונם:

ומה שכתב רבינו: לפי שאינם רוצים להתענות בניסן ותשרי — טעם ניסן כבר נתבאר בסימן תכ"ט, שהוא מפני שרובו אסור בתענית. ותשרי יש ליתן בו טעם, לפי שהוא מרובה במועדות:

ומה שכתב רבינו: ועושין אותן כמו תענית ציבור לקרות ויחל — יתבאר בסימן תקס"ו:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

  • נוהגין באשכנז כו' התו' בסוף קידושין כתבו שי"א. שלכך נהגו להתענות משום הא דאמרינן לשם סקבא דכולה שתא ריגלא: