טור אורח חיים תפ
<< | טור · אורח חיים · סימן תפ (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור[עריכה]
כוס רביעי גומר עליו את ההלל, ומתחיל "לא לנו" בלא ברכה, וגומר ואומר עליו ברכת השיר. ופליגי, מאי ברכת השיר? רב יהודה אומר "יהללוך", וחותם "מלך מהולל בתשבחות". רבי יוחנן אומר "נשמת כל חי", וחותם ב"ישתבח". וכתב רב אלפס: מנהגא כרב יהודה. ורשב"ם כתב: כיון דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, עבדינן כתרווייהו, וחותמין בהלל "ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות", ואומר הלל הגדול ונשמת וחותם "ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות". ובהלל הגדול קיימא לן כרב יהודה, מ"הודו לה'" עד "על נהרות בבל", שהן כ"ו "כי לעולם חסדו". וה"ר חיים כהן לא היה חותם ביהללוך "ברוך אתה ה'" וכו', אלא היה אומר עד "כי מעולם ועד עולם אתה אל", והיה אומר הלל הגדול ונשמת כל חי וחותם, כי למה יחתום ב' פעמים בעניין אחד? וכן היה נוהג אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
ושותה כוס רביעי בהיסיבה בלא ברכה, ומברך אחריו על הגפן. ואם שתהו בלא הסיבה, צריך לשתות פעם אחרת בהיסיבה, ומברך לפניו "בורא פרי הגפן", לפי שהסיח דעתו מלשתות עוד:
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
כוס ד' גומר עליו את ההלל משנה בפרק ע"פ (קיז:) ד' גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר ובגמרא (קיח.) מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי ת"ר ד' גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול דברי רבי טרפון וי"א ה' רועי לא אחסר מהיכן הלל הגדול רב יהודה אומר מהודו עד על נהרות בבל ורבי יוחנן אמר משיר המעלות עד על נהרות בבל רב אחא בר יעקב אמר מכי יעקב בחר לו יה עד על נהרות בבל י וכ' הרי"ף ומנהג דעלמא כרב יהודה בתרווייהו בברכת השיר ובהלל הגדול. והרא"ש כ' גבי ברכת השיר רשב"ם פירש דעבדינן כתרווייהו וחותמין בהלל בא"י מלך מהולל בתשבחות ואומר הלל הגדול ונשמת וחותמין שנית בא"י מלך מהולל בתשבחות ורבי חיים כהן לא היה חותם ביהללוך בא"י מלך מהולל בתשבחות כיון דבעו למיחתם בסוף ישתבח דשתי חתימות בחד גוונא למה לי עכ"ל וכל זה לפי גירסת רשב"ם שהוא גורס בברייתא כוס רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול אבל הרי"ף והרמב"ם גורסים בברייתא כוס חמישי ולפי דבריהן אינו אומר על כוס רביעי הלל הגדול אלא גומר עליו את ההלל וחותם ביהללוך שהרי הם פוסקים כרב יהודה דאמר דברכת השיר היינו יהללוך ודין כוס חמישי כתב רבינו בסימן אחר זה:
ומ"ש רבינו ומתחיל לא לנו בלא ברכה כן דקדק שם הרא"ש ז"ל:
ומ"ש ושותה כוס רביעי בהיסיבה הכי אסיקנא בפרק ע"פ (קח.) דכולהו ארבע כוסות בעו היסיבה:
ומ"ש ששותהו בלא ברכה תחלה ומברך אחריו על הגפן נתבאר בסימן תע"ד:
ומ"ש ואם שתהו בלא היסיבה צריך לשתות פעם אחרת בהיסיבה כבר כתבתי בסי' תע"ט דברי הרא"ש בזה:
ומ"ש ומברך לפניו וכו' כ"כ הרא"ש בפרק ע"פ וז"ל אם שתה כוס ד' בלא היסיבה צריך לברך בפה"ג על כוס שישתה אח"כ בהיסיבה שהרי כששתה כוס ד' בלא היסיבה ולא נזכר להיסיבה הסיח דעתו מלשתות יותר: כתב הרמב"ם בפ"ח שיש לו לגמור את ההלל בכל מקום שירצה אע"פ שאינו מקום סעודה והראב"ד כתב שאין הדעת מקבלת כן והרב המגיד כתב שדברי הרמב"ם מבוארים בס"פ כיצד צולין :
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
ומ"ש שאומר הלל הגדול על כוס ד' כן הוא לפי גירסת רשב"ם שגורס בברייתא כוס ד' גומר עליו ההלל ואומר הלל הגדול אבל יש גורסין בברייתא כוס ה' ויתבאר בסי' תפ"א:
ומ"ש ובהלל הגדול קי"ל כרב יהודה מהודו וכו' כ"כ הרי"ף דהכי נהגי עלמא. וכתבו התוס' דרננו צדיקים וגומר אינו מן המזמור ואין לאמרו וכן הוא במהרי"ו:
ומ"ש שגם בנשמת חותם מלך מהולל בתשבחות היינו משום דלא שייך לחתום בהבוחר בשירי זמרה אלא כשאומרים אותו אחר פסוקי דזמרה בשבתות וימים טובי' אבל כיון שעיקר החתימה על ההלל צריך לחתום במלך מהולל בתשבחות ועיין בתוספות. כתב מהרש"ל דמ"ש בטופסי המחזורים ברכת בפ"ה אכוס ד' אחר אז רוב ניסים ואומץ גבורותך אינו מן הראוי אלא בסוף חתימת ישתבח מיד יברך בפה"ג והכי משמע בשאלה ששאלו לרב האי גאון על דברי ר' סעדיא בסי' שאחר זה ואח"כ יתחיל אז רוב ניסים כו' ואומץ גבורותך ושאר פיוטים וכן עיקר:
דרכי משה[עריכה]
(א) והמנהג לומר קודם לא לנו שפוך חמתך כו' כתב מהרי"ב דנוהגים לפתוח הדלת כשאומרים שפוך משום דאיתא בא"ז שלא לנעול דלתות הבתים בליל פסח דליל שמורים וזהו אמונה בהקב"ה ובהבטחתו ובזכות הבטחה זו אנו נגאלים ולזה פותחים בשפוך הדלת כלומר ע"י זה ראוי לבא משיח וכתב מהר"י ואין ראוי לומר רננו צדיקים שבסוף הלל הגדול כי אינו מן המזמור: