טור אורח חיים תעט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תעט | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

ואחר כך מוזגין לו כוס שלישי, ומברך עליו ברכת המזון, ומברך בורא פרי הגפן ושותהו בהיסיבה, ולא יברך אחריו לדעת אדוני אבי הרא"ש ז"ל. ואם שתהו בלא היסיבה, צריך לשתות פעם אחרת בהיסיבה.

ולא ישתה יין בינו ובין כוס רביעי.

ומצוה לחזר אחר זימון, והכי איתמר במדרש תהלים: הקוראים את ההלל צריך שיהו ג', שיהא אחד אומר לשנים "הודו". וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: ולא נהגו כן, ואי משום "הודו" לומר בג', סגי באשתו ובניו שהגיעו לחינוך:

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ואח"כ מוזגין לו כוס ג' ומברך עליו בה"מ משנה בפ' ע"פ (קיז:) ומ"ש ומברך בפה"ג פשוט הוא:

ומ"ש ושותהו בהיסיב' מסקנא בגמרא בפרק ע"פ (קח.)דכל ד' כוסות בעו היסיבה:

ומ"ש ולא יברך אחריו לדעת א"א ז"ל נתבאר בסי' תע"ד:

ומ"ש ואם שתהו בלא היסיבה צריך לשתות פעם אחרת בהסיבה הרא"ש כתב בפרק ע"פ בכוס ראשון ושני אם לא שתה בהיסיבה יחזור וישתה בהיסיבה אבל בכוס שלישי או ד' אם ישתה יותר נראה כמוסיף על הכוסות ומיהו איכא למימר כיון ששתה שלא כתיקונן הוברר הדבר שלא ממנין הכוסות היה ומה ששתה עתה הוא כוס של חובה ורבינו תפס עיקר סוף דבריו דבכוס ג' ורביעי נמי יחזור וישתה בהיסיבה:

ומ"ש ולא ישתה בינו ובין כוס ד' משנה בפרק ע"פ (קיז:) בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לד' לא ישתה ומפרש טעמא בירושלמי כדי שלא ישתכר כלומר וישכח מלגמור את ההלל:

ומ"ש ומצוה לחזר אחר זימון והכי אתמר במדרש תהלים וכו' כ"כ הרא"ש בפ' ע"פ ואח"כ כ' והעולם לא נהגו כן לחזר אחר זימון וההיא דמדרש תילים עם אשתו וקטן שהגיע לחינוך יכול לומר הודו עד כאן לשונו:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ואח"כ מוזגין לו כוס ג' כו' כתב מהר"ש לוריא ז"ל שצריך ג"כ שטיפה והדחה וזהו דעת כל האחרונים ואף מי שלא נזהר בו כל השנה אם רואה שהכוס נקי אכן בזה הלילה יזהר ביותר כדי להדר המצוה וימלא הכוס לב"ה ויברך הבעל הבית בעצמו וכ"כ האגוד והאחרונים נתנו טעם משום טוב עין הוא יבורך:

ומ"ש ואם שתהו בלא הסיבה וכו' כן נראה מדברי הרא"ש במסקנתו דבכל הד' כוסות צריך לחזור ולשתות בהיסיבה אבל המרדכי מיבעיא ליה בכל הד' כוסות. ונראה בעיני דאין לחזור ולשתות בהיסיבה כל עיקר כיון דהמרדכי מיבעיא ליה ועוד דאנן קי"ל כראבי"ה דבארצנו לא בעי הסיבה ע"ל בסי' תע"ב:

ומ"ש ולא ישתה יין בינו ובין כוס ד' משנה בפרק ע"פ בין ג' לד' לא ישתה ודקדק רבינו שכתב ולא ישתה יין דמשמע אבל שאר כל מידי מותר לשתות משום דאיתא בירושלמי דטעמא הוי כדי שלא ישתכר וישכח מלגמור את ההלל וזה אינו אלא ביין ולא במים והמרדכי בסדר האחרון כתב דפי' בקונטרס הטעם שלא ישתה בין ג' לד' משום דמחזי כמוסיף על ד' כוסות וצריך לומר דבין ראשון לשני דרגילין לשתות כי היכי דנגרריה לליביה וכן בין שני לשלישי שיושב בסעודה לא מחזי כמוסיף ואף לפי פי' זה אינו אסור אלא ביין אבל לא במים וק"ל. ובתוס' כתבו שי"מ דהטעם שלא יבטל טעם מצה ולא איירי אלא ביין ולא במים:

ומ"ש ומצוה לחזר אחר הזימון כו' ונראה דדוקא לחזר אחר זימון מתחלה קודם הסעודה התם איכא מצוה וכך נהגו גם עכשיו אנשי מעשה אבל מה שנהגו העולם לילך באמצע סעודתו לבית אחר לצרף לזימון ואחר כך לחזור לסעודתו אינו נכון ממה נפשך אם יאכל שם עביד איסורא דמצה אינה נאכלת בב' חבורות דאיתקש לפסח כדלעיל בסי' תע"ח ואם לא יאכל אלא ישתה בלבד הלא כבר כתב מהר"ם דבשתייה אין לצרף לזימון שלשה אע"ג דהמרדכי בפרק ג' שאכלו כתב בשם מהר"ם דמצטרף ואפי' ברוך שאכלנו יכול לומר דשתייה בכלל אכילה אין זה כשאירע שהיה הג' שותה עם השנים ולא רצה לאכול התם פסק מהר"ם שיש לסמוך על התוספות אבל לכתחלה היה נזהר מהר"ם שלא היה נותן לאדם הבא אליו לשתות אם לא שהיה יכול להזקיקו ליטול ידיו ולאכול עמהם כזית דגן לאפוקי נפשיה מפלוגתא וכן כתב להדיא בהגהת מיימוני פרק ה' דה' ברכות הלכה ז' ע"ש. ואם כן זה שאינו יכול לאכול עמהם משום ב' חבורות היאך יצטרף עמהם לכתחלה לזימון על ידי שתייה ומ"מ אותן שאינן רוצין לשנות מנהגם וסומכים על קבלתם כדעת התוס' דאפי' לכתחלה יכול להצטרף ע"י שתייה יהא בדעתם תחלה קודם שעוקרין עצמם לילך שרוצים לשתות לשם כדי שיוכל לשתות לשם בלא ברכה שלא יהא כמוסיף על הכוסות ולאחר שברכו ב"ה לשם ג"כ לא ישתה מהאי טעמא וכן היא דעת ?מהרי"ל בדרשותיו ע"ש. ומהר"ל מפרא"ג התמרמר על המנהג מטעם אחר שאמר מאחר שנצטרף לזימון אעפ"י שלא שתה כוס של ב"ה ס"ס כבר הפסיק סעודתו בב"ה ואסור לו לחזור ולאכול בביתו אלא ע"י נטילה וברכת המוציא וא"כ הסעודה הראשונה יש לה ב' כוסות לפני המזון וסעודה השנייה יש לה ב' כוסות לאחר המזון ודבר זה לא תקנו חכמים ועוד האריך וסוף דבריו דהמנהג אינו הגון כלל וצריך לבטל אותו ע"כ:

דרכי משה[עריכה]

(א) וכתב מהרי"ל דכוס של ברכת המזון חשיב חדא שתייה ולא חשיב מוסיף על כוסות ואפילו אם שותה מאותו כוס כמה פעמים וכ"ש שאר כוסות וכ"כ מהרי"ב שכן היה נוהג מהרא"י וכ"כ התשב"ץ:

(ב) והמנהג בזמן הזה לחזר אחר זימון וכתב בכלבו הגדול שבקוראים קורא הודו וכן אנא וכולן עונים אחריו ומהרי"ב כתב דהודו לא יאמרו נשים וקטנים אבל אנא יכולין לומר וכן כתב דאין מצרף עמהם לזמן אא"כ אכל עמהם ונראה דדוקא לענין צירוף דבהמ"ז צריך שיאכל עמהן אבל לא לענין אמירת הודו ומהרי"ל כתב דאם אין הגדול רוצה לומר הודו נותן רשות לאחר מ"כ בשם אגודה דנוהגים שבעל הבית מברך ברהמ"ז בליל פסח כדי שיברך הוא על כל ד' כוסות עכ"ל ובשם מהר"ר שמשון משום דנראה הוא גדול הבית הואיל שהוא עושה הסדר ועוד דהוא נראה טוב עין ממה שאמר תחלה כל דכפין ייתי וייכול ואמרינן סוטה (לח.) אין נותנין כוס לברך אלא לטוב עין כו':