טור אורח חיים תפא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תפא | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


טור[עריכה]

כוס חמישי לא הוזכר לגירסת רשב"ם, ואין לעשותו. ולכך פירש שאומר הלל הגדול על כוס רביעי. וכן ייראה מדברי רבינו האי, שנשאל לפניו: אשכחן לרב סעדיה שאומר: מי שרוצה לשתות כוס חמישי, יאמר עליו הלל הגדול, ויניח "יהללוך" ויאמר לאחריו. אבל עכשיו באו תלמידים ואמרו שעל כל כוס וכוס צריך ברכה לאחריו כמו לפניו, ואומר "יהללוך" אחר ההלל וחותמין "מלך מהולל בתשבחות", ושותה כוס חמישי ואומרים עליו הלל הגדול, וחותמין מ"נשמת כל חי" עד "הבוחר בשירי". והשיב: דברי רב סעדיה כן הוא ומנהג שלכם יפה הוא. ואנו לא נהגינן בכוס חמישי כל עיקר. והני תלמידי חכמים דמברכי אחר הלל ואחר הלל הגדול, דרב סעדיה ודילכון עדיפא מדילהון, דלא אמרו רבנן שתי ברכות, עד כאן. והעולם נהגו בו לעשותו רשות, וכן כתב רב יוסף טוב עלם, שאם הוא תאב לשתות יעשה כוס חמישי, וכן כתב רב שר שלום: כוס חמישי רשות, אם רוצה לשתות – ישתה, ואומר עליו הלל הגדול וחוזר ואומר עליו "יהללוך", וכן סידר רב כהן צדק ורבינו משה, וכן כתב רב עמרם שחוזר ואומר עליו "יהללוך". ייראה מדעתם, מי שירצה לעשותו חותם ב"יהללוך" אחר ההלל, ואומר עליו הלל הגדול ו"נשמת" וחותם ב"יהללוך". וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא, טוב למעט בברכות, ומי שרוצה לעשותו, לא יחתום אחר ההלל, ויאמר עליו ההלל הגדול ו"נשמת" ויחתום, וכן כתב הרי"ץ גיאת.

כתב אדוני אבי ז"ל: ייראה מדברי רב יוסף טוב עלם שאסור לשתות אחר ד' כוסות, וכן כתב רי"ף: בתר דאכלי כל מגדני ופירי, אכלו בסוף כזית מצה דמינטרא, ולא טעמין בתר הכי כלום בר מכסא דברכת מזונא וכסא דהלילא. ומאן דצחי לית ליה רשותא למשתי חמרא אלא מיא, וכן כתבו כל הגאונים. ותימא מנא ליה הא, דהא לא קאמר אלא "אין מפטירין לאחר הפסח אפיקומן", היינו שלא לאכול, אבל למשתי שרי. ומנהג פשוט הוא שלא לשתות יין. ופירש הרב רבינו יונה טעם למנהג, לפי שחייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ונפלאות שעשה הקב"ה לאבותינו עד שתחטפנו שינה, ואם ישתה ישתכר. והכי איתא בתוספתא: חייב אדם לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים כל הלילה, וזהו ששנינו: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה וכו':

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

כוס חמישי לא הוזכר לגירסת רשב"ם ואין לעשותו וכו' הוא אשר כתבתי בסימן שקודם זה שרשב"ם גורס בברייתא רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול ולפי גירסא זו לא הוזכר כוס ה' כלל לא במשנה ולא בברייתא אבל הרי"ף והרמב"ם גורסין בברייתא כוס ה' אומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון וכתב הר"ן שהרז"ה סובר דר' טרפון פליג אמתניתין דתנן לא יפחתו לו מד' כוסות ורבי טרפון סבר דה' נינהו ולפ"ז לא קי"ל כר' טרפון ולא נהירא דסוגיין בכוליה פירקין ריהטא דד' כוסות חובה וה' רשות ואם רצה לשתותו אומר עליו הלל הגדול א"נ דמצוה מן המובחר לשתות כוס ה' ולומר עליו הלל הגדול מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל וכוס זה אינו חובה כמו ד' כוסות והרא"ש כ' רשב"ם גורס כוס ד' אומר עליו הלל הגדול דכוס ה' מאן דכר שמיה ואם בא לומר כוס ה' רשות ואם ירצה יעשה כוס ה' הכי הול"ל הרוצה לעשות כוס ה' אומר עליו הלל הגדול אבל לפי גי' הספרים משמע דלר"ט וי"א כוס ה' הו"ל חובה ונהגו העולם לעשותו רשות עכ"ל:

וכן יראה מדברי רבינו האיי שנשאל לפניו וכו' כלומר כדברי רשב"ם שסובר שאין לעשות כוס ה' נראה מדברי רבינו האי שכתב אנן לא נהגינן בכוס ה' כל עיקר וביאור דברי השאלה שרב סעדיה כ' דכוס ה' רשות ומי שרוצה לשתותו גומר ההלל על כוס ד' ואינו אומר יהללוך ועל כוס ה' אומר הלל הגדול וחותם ביהללוך וזהו שכתב ויניח יהללוך ויאמר לאחריו כלומר יניח מלומר יהללוך על כוס ד' ויאמר על כוס ה' אחר הלל הגדול אבל עכשיו באו תלמידים ואמרו שעל כל כוס וכוס צריך ברכה לאחריו כמו לפניו פי' בכל כוס צריך ברכה דכשם שכוס שלפני בהמ"ז טעון ברכה דעל כוס ראשון אומר קידוש ועל השני אומר אשר גאלנו כך כוסות שלאחריו כל אחד טעון ברכה ולאפוקי מרבינו סעדיה שסובר דכוס ד' אומר עליו ההלל בלא ברכה אלא על כוס ד' חותם ביהללוך ועל כוס ה' חותם בנשמת עד הבוחר בשירי זמרה ולפ"ז מ"ש ושותה כוס ה' ואומר עליו הלל הגדול וכו' היינו לומר שותה כוס ה' אחר שאומרים עליו הלל הגדול וכו' ואפשר לפרש שמ"ש שעל כל כוס וכוס צריך ברכה לאחריו כמו לפניו כלומר שכל כוס וכוס צריך שיוקדם לו ברכה לפניו ולאחריו שכוס ראשון אומר עליו קידוש היום ועל כוס ב' אומר ברכת אשר גאלנו הרי ברכה זו היא אחרונה לכוס א' וראשונה לכוס ב' ועל כוס ג' מברך בהמ"ז ובפה"ג וברכה זו היא אחרונה לכוס ב' וראשונה לכוס ג' וכוס ד' סוברים תלמידים הללו שמברכין עליו ברכת קריאת הלל וכמ"ש רבינו בסימן תע"ג שר"מ מרוטנבורג וקצת גאונים סוברים כן או שהם סוברים שצריך לברך בפה"ג על כוס ד' וכמ"ש רבינו בסי' תע"ד שי"א שצריך לברך בפה"ג לפני כל כוס וכוס אי זו ברכה מאלו שיסברו צריך לברך נמצא שהיא אחרונה לכוס ג' וראשונה לכוס ד' ואח"כ יתחיל יהללוך וחותם מלך מהולל בתשבחות על כוס ה' ושותיהו נמצאת ברכה זו אחרונה לכוס ד' וראשונה לכוס ה' ואח"כ אומר הלל הגדול וחותם בנשמת הבוחר בשירי זמרה והרי כאן ברכה אחרונה על כוס ה' נמצאו שכל אלו ד' כוסות אע"פ שאין לכל אחד מהן ברכה מיוחדת תחלה וסוף עכ"ז לפי סדר שתקנו חכמים נמצא שלכולם יש ברכה לפניהן ולאחריהם אבל קשה לפי' זה דאם כן היה לרבינו לכתוב כן ושותה כוס ד' ואומר יהללוך אחר ההלל וחותם מלך מהולל בתשבחות ושותה כוס ה' דהוה משמע דעל כוס ה' הוא אומר ההלל וחותם יהללוך ושותיהו ואח"כ אומר עליו ההלל הגדול אבל השתא שלא כתב ושותה כוס ד' משמע שעל כוס ד' הוא אומר יהללוך אחר ההלל וחותם מלך מהולל בתשבחות ואח"כ שותה כוס ה' וקודם שישתה אומר עליו הלל הגדול. והשיב דברי רב סעדיה כ"ה ומנהג יפה הוא כלומר למי שרוצה לשתות כוס ה' וכמ"ש לדעת הרי"ף והרמב"ם ואנו לא נהגינן בכוס ה' כל עיקר נראה שטעמו מפני שלא היה גורסין בברייתא כוס ה' אלא כוס ד' וכדגריס רשב"ם:

ומ"ש דדברי רב סעדיה מנהג יפה הוא היינו מפני שרוב הספרים גורסין בברייתא כוס ה' וכגירסת הרי"ף והרמב"ם. א"נ אפילו אם היה גורס רבינו האי ג"כ כוס ה' היה סובר דלרשות קתני ולא למצוה וכיון דלית ביה מצוה לא היו נוהגין לעשותו כלל ורב סעדיה סובר דלמצוה קתני ומפני כך היה נוהג לעשותו ואפי' אם היה מפרש דלא הוי מצוה אלא רשות היה מנהגם לשתות כוס ה' כיון דלית ביה איסורא ומה שהשיב דדברי רב סעדיה מנהג יפה הוא היינו לומר דמ"ש שלא לברך על כוס ד' ש"ד כלומר ועדיף ממנהג התלמידים וזה שכתב אח"כ והני ת"ח דמברכין אחר הלל ואחר הלל הגדול כלומר שמברכין על כוס ד' אחר הלל יהללוך ועל כוס ה' אחר הלל הגדול נשמת עד הבוחר בשירי זמרה דרב סעדיה ודילכון עדיפא כלומר דרב סעדיה דהיינו דילכון שאינם מברכין אלא אחת עדיפא מדילהון שמברכין שתים דלא אמרו רבנן ב' ברכות כלומר אחר בהמ"ז לא אמרו רבנן אלא ברכה אחת דהיינו ברכת השיר אבל ברכה אחרת לא נזכרה לא במשנה ולא בברייתא:

והעולם נהגו בו לעשותו רשות כך צריך לגרוס והם דברי הרא"ש שכתבתי בסמוך ודלא כספרים דגרסי והעולם נהגו כן לעשותו רשות דאם כן משמע שרבינו סובר דלרשב"ם ולרבינו האי כוס ה' הוי רשות ומדברי הרא"ש משמע דלרשב"ם אין לעשותו כלל וכן נראה ג"כ מדברי רבינו האי ואין לפרש דאדברי רבינו האי קאמר והעולם נהגו כן שהרי על דברי רשב"ם כתב וכן יראה מדברי רבינו האי וא"כ כי היכי דלרשב"ם אין לעשותו כלל ה"נ לרבינו האיי לדעת רבינו ומשמע שהוא מפרש כפי' הראשון שפירשתי בדברי רבינו האי דאילו לפי' שני לרבינו האי רשות הוי והיכי קאמר על דברי רשב"ם וכן יראה מדברי רבינו האיי:

ומ"ש רבינו וכ"כ רב יוסף טוב עלם שאם הוא תאב לשתות יעשה כוס ה' כ"כ שם הרא"ש והמרדכי כתב בקושי התירו לאיסטניס וחולה להוסיף כוס ה' אם לא יכול להתאפק מלשתות ובעלילה צוו עליו לומר בו הלל הגדול עכ"ל:

ומ"ש רבינו וכ"כ רב שר שלום כוס ה' רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו יהללוך וכן סידר רב כהן צדק וכו': יראה מדעתם מי שירצה לעשותו חותם ביהללוך וכו' תימא שרב שר שלום כתב שעל כוס ה' אומר יהללוך ורבינו כ' יראה מדעתם שחותם ביהללוך אחר ההלל דהיינו שאומר יהללוך על כוס ד' ודוחק לומר דיראה מדעתם דקאמר רבינו לא קאי אלא לרב כהן ורבינו משה ורב עמרם ואפשר שרבינו מפרש שמ"ש רב שר שלום ואומר עליו יהללוך ה"ק אומר על כוס ד' יהללוך ועל כוס ה' נשמת וגם זה דוחק ויותר נראה לומר שרבינו סובר דלחתימת נשמת קרי רב שר שלום יהללוך ומאחר שלא כתב שאינו חותם בברכת ההלל על כוס ד' משמע שגומר עליו ההלל עם חתימתו (ב"ה) כל זה כתבתי כפי הנוסחא שהיתה לפני שהיה כתוב בדברי רב שר שלום ואומר עליו יהללוך ולא היה כתוב בו שחוזר ובדברי רב עמרם היה כתוב חוזר ואומר עליו יהללוך אח"כ מצאתי נוסחא שכתוב גם בדברי רב שר שלום חוזר ואומר יהללוך והיא הנוסחא הנכונה שאין צורך לדחוק כלל: ולפי דעתי שרבינו משה שהזכיר כאן רבינו אינו הרמב"ם אלא רב משה גאון דאילו להרמב"ם אינו אומר שום ברכה על כוס ה' וכמבואר בלשונו: כתב א"א ז"ל יראה מדברי רב יוסף טוב עלם שאסור לשתות אחר ד' כוסות וכו' עד סוף הסימן הכל בפסקי הרא"ש פרק ע"פ וגם הגמ"י כתבו בפ"ו שרבינו יחיאל היה מתיר לשתות יין והעולם נהגו כדברי הרי"ף ומ"מ לד"ה מותר לשתות מים ומיהו שאר משקין נראה דלמאן דאסר לשתות יין ה"נ אסר בהו. והמרדכי כתב שה"ר שמואל מאוירא היה מחמיר על עצמו ולא היה שותה אפי' מים וכ"כ הגהות מיימון פ"ו ולא נהגו כן : כתב הכלבו יש אנשים שנהגו למעט אכילתן ביום ראשון של פסח כדי שיאכלו מצה לתיאבון בליל ב': כתב האגור בשם שבלי הלקט המהדרין שבישראל נוהגין ליל שני כליל ראשון לכל דבריו זכר לפסח אבל מי שרוצה לאכול ולשתות ליל שני אחר גמר הלל אוכל ושותה ואין עליו כלום אבל נמצא מוציא עצמו מכלל המהדרים ועובר על דברי חכמים שאמרו לעולם לא יוציא את עצמו מן הכלל עכ"ל:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

כוס ה' לא הוזכר לגי' רשב"ם ואין לעשותו כלומר דכיון דלא הוזכר לא במשנה ולא בברייתא דיש לעשות ה' כוסות דלא יפחתו לו מד' כוסות יין תנן ה' לא תנן מש"ה גורס רשב"ם בברייתא רביעי אומר עליו הלל הגדול דס"ל דמאן דגריס חמישי טועה הוא דחמישי מאן דכר שמיה דאין לפרש דה"ק דאם בא לעשות כוס ה' הרשות בידו דא"כ הכי הול"ל הרוצה לעשות כוס ה' אומרים עליו הלל הגדול מדלא קתני הכי משמע דכוס ה' פשיטא ליה דהו"ל חובה והא ודאי ליתא שהרי לא הוזכר בשום מקום לשם חובה הלכך גרסי' רביעי אומרים עליו הלל הגדול וממילא אין לעשות כוס ה' אפי' לשם רשות ולכך פי' שאומר עליו הלל הגדול על כוס ד' דוקא:

וכן ראה מדברי רב האי כו' דמתשובתו שהשיב ואנו לא נהגינן בכוס ה' כל עיקר שמעינן דאין לעשותו אפי' לשם רשות וכפי' רשב"ם וביאור דברי השאלה הוא לפי שרב סעדיה סובר דכוס ה' רשות ומי שרוצה לשתות כוס ה' יאמר עליו הלל הגדול כלומר שיאמר קודם כוס ה' הלל הגדול ולא יאמר יהללוך על כוס ד' אלא גומר הלל הקטן לבד בלא ברכת יהללוך ושותה כוס ד' וז"ש ויניח יהללוך ויאמר לאחריו כלומר יניח מלומר יהללוך על כוס ד' ויאמרנו על כוס ה' אחר הלל הגדול ואמרו דהכי אשכחן לרב סעדיה וכך היינו נוהגין עד עכשיו אבל עכשיו באו תלמידים ונחלקו על דבריו ואמרו שעל כל כוס וכוס צריך ברכה לאחריו כמו לפניו כו' כלומר דס"ל דאין לחלק בין הכוסות כל עיקר וכמו שצריך לברך על כל כוס וכוס לפניו בפה"ג ה"נ צריך לברך לאחריו על הגפן וכו' אכל כוס וכוס דכל כוס וכוס מצוה בפני עצמו הוא ולא ס"ל כאותן גאונים שחילקו בין הד' כוסות לענין ברכה אחרונה אלא ס"ל דלכל מילי הן שוין וכמ"ש בשיבולי לקט בשם רש"י ורבינו ישעיה שצריך לברך על הגפן על כל כוס וכוס והביאו האגור בסי' תת"ו ומש"ה נמי ס"ל דחותמין ביהללוך קודם כוס ד' כדי שיהיו כל הכוסות בסגנון חדא שיהיו כולן סמוכין לברכה דהיינו כוס א' אחר קידוש. כוס ב' אחר גאל ישראל. כוס ג' אחר בהמ"ז. כוס ד' אחר חתימת ההלל והשיר וא"כ ממילא כשמוסיף כוס ה' צריך שיהא כוס ד' סמוך לחתימת ההלל דהיינו ברכת יהללוך. כוס ה' סמוך לחתימת הלל הגדול דהיינו ברכת ישתבח אבל אם תניח יהללוך עד לבסוף א"כ כוס ד' לא יהא סמוך לברכה כשאר הכוסות. והנה הם תפסו בפשיטות דכוס ה' רשות ולא היתה השאלה אלא אם העיקר הוא כמו שמצאו על שם רב סעדיה וכמו שהיו נוהגין עד עכשיו או אם העיקר כתלמידים והשיב דברי ר"ס כן הוא כדברי וכו' כלומר ודאי כמו שמצאתם על שם ר"ס כן היו דבריו באמת ומנהג שלכם שתפסתם בפשיטות לעשות כוס ה' יפה הוא אלא שאנו לא נהגינן בכוס ה' כל עיקר אף לשם רשות ובעיקר שאלתכם אם העיקר כר"ס או כתלמידים שבאים לחלוק עליו השיב ואמר והני ת"ח דמברכים ב' אחר הלל ואחר הלל הגדול דרב סעדיה ודילכון שנהגתם כמותם עד עכשיו דיינו שלא לברך אלא פעם אחת ביהללוך אחר כוס ה' עדיפא מדילהון. ודע דבנוסחאות המדוייקות בספרי רבינו כתוב בהו בשאלה וחותמין מלך מהולל בתשבחות ושותה כוס ד' ומוזגין כוס ה' ואומרין עליו הלל הגדול כו' אבל הב"י נזדמנה לו נוסחא מוטעת בספרי רבינו גם האריך לפרש דברי התלמידים בפנים שונים ולא ראיתי להאריך בסתירת פירושו ז"ל אלא כאשר כתבתי הוא הנכון וכן מצאתי להרב מהרש"ל ז"ל. עוד אפשר לפרש מ"ש התלמידים על כוס וכוס צריך ברכה לאחריו כמו לפניו דה"ק צריך לסיים בברכה לאחר השבח שאומרים על הכוס כמו כוס של קידוש שמסיים בברכת מקדש ישראל והזמנים וכוס שני שמסיים בברכת גאל ישראל וכוס ג' מסיים בבהמ"ז וכוס ד' מסיים בברכת הלל שכל כוס וכוס מחולק לעצמו שמברך לפניו בפה"ג אכל כוס וכוס:

ומ"ש והעולם נהגו בו לעשותו רשות כו' כלומר אע"ג דלהרשב"ם ורב האי אין לעשותו כלל אף לשם רשות מכל מקום כבר נהגו העולם לעשותו רשות שלא כדבריהם ויש להם על מי שיסמכו שכ"כ ר"י ט"ע וכן כתב רב שר שלום כוס חמישי רשות אם רוצה לשתות ישתה ואומר עליו הלל הגדול וחוזר ואומר עליו יהללוך כך היא הנוסחא בספרי רבינו המדוייקים ועל זה כתב וכן סידר רב כהן צדק ורבינו משה וכן כתב רב עמרם שחוזר ואומר עליו יהללוך יראה מדעתם כו' כלומר דממ"ש רב שר שלום וחוזר ואומר וכו' וכן סידר רב כהן צדק ור"מ וכ"כ ר"ע שחוזר כו' יראה מדעתם שס"ל דמי שירצה לעשותו חותם ביהללוך כו' ופשוט הוא והב"י נוסחא מוטעת נזדמנה לו בדברי רב שר שלום וכתב מ"ש. ומה שהזכירו כל הגאונים בדבריהם יהללוך היינו משום דכתב הרי"ף דמנהגם כר"י דברכת השיר היינו יהללוך ולא נשמת וא"כ צריך ליישב שמה שהצריכו לומר נשמת אחר הלל הגדול בכוס ה' ולחתום ביהללוך היינו משום דלא שייך לחתום ביהללוך אחר הלל הגדול גרידא לפיכך צריך לומר נשמת תחלה וק"ל:

כתב א"א ז"ל יראה וכו' כתב ב"י והעולם נהגו כדברי הרי"ף ולדידיה שאר משקים נמי אסור ובמהרי"ו כתב ודוקא מים כמו שהם ולא מים שנתמדו כגון עפי"ל טרנ"ק דההוא מבטל טעם מצה וגרע מיין ע"כ ואפשר דמי לקרי"ץ נמי אסור אבל במי זנגבי"ל שקורין אינגב"ר וושיר לא ראיתי לאסור וכמדומ' שכך קבלתי להתי' אינגב"ר וושי"ר:

דרכי משה[עריכה]

(א) ול"נ דלאחריו ולפניו לאו אסעודה קאי דלא הוזכרו בדבריהם כלל אלא אכוס קאי וס"ל דכל כוס וכוס צריך ברכה אחרונה כמו שצריך ברכה לפניו ולכן סבירא להו דצריך לחתום אחר כוס רביעי מלך מהולל כו' ולא סגי בחתימת כוס חמישי מאהר דכבר סילק נפשיה מכוס רביעי לגמרי אף בברכה אחרונה כנ"ל פירוש דבריהם:

(ב) ומהרי"ו כתב בדרשות דדוקא מים כמו שהן שרי אבל מים שנתמדו שקורין עפי"ל טראנק גרע מיין ואסור דמבטל טעם המצה והמנהג לשתות מים מבושלים עם שרשים המתוקים שקורין לאקרי"ץ וא"כ לפ"ז אפשר דאף עפי"ל טראנק שרי: