חפץ חיים על ספרא/ויקרא נדבה/פרק ג

גרסאות הספרא על פרק/פרשה זו: ספרא (מלבי"ם) | ספרא (גר"א) | ספרא (דפוס ישן)

ביאור - פרק ג

( א ) תקריבו מלמד שהיא באה נדבת שנים:    דשנים יכולים להביא בהמה אחת לעולה מה שאין כן במנחה (מנחות קד, ב).
והלא דין הוא:    בלא קרא.
הרי היא באה נדבת שנים:    כדלקמן ריש פ"ה מדכתיב "והקריב".

( ב ) מנחה אינה באה נדבת שנים: כדכתיב בה 'נפש' [שם במנחות].

( ג ) מנחה שאין וכו': שהשיריים נאכלין לכהנים.
שהיא באה חובת צבור: בהמות הבאות לתמידין ומוספין, וכן מנחת העומר דצבור מייתי לה.

( ד ) קרבנכם מלמד שהיא באה נדבת צבור: שהצבור מתנדברים עולה. גם מותרות נקראו 'נדבת צבור' שקונין בהם עולות לקייץ המזבח כדתנן בשקלים פרק ו (משנה, שקלים ו), אכן(?) האי קרא דהכא לא מיירי בזה.

( ה ) עולת העוף תוכיח שהיא באה נדבת שנים: כדלקמן ריש פ"ח.

( ו ) שלמים יוכיחו שבאין חובת צבור: שלמי עצרת.

( ח ) צבור שהוא מביא עולת חובה בכל יום: דהיינו התמידין.

( ט ) מה לצבור שאינו מביא עולת העוף נדבה: דין הוא להם שהרי גם אינן מביאין אותה חובה.

( יא ) את קרבנכם: ממקום שהיחיד מביא וכו', פי(?) למעוטי רובע ונרבע ומוקצה ונעבד ונוגח.