הגאון מווילנה על משלי יא כד
<< | הגאון מווילנה על משלי • פרק י"א • פסוק כ"ד | >>
• כ • כג • כד • כה • כח • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד
וְחֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃
(משלי יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד" - ששתי מידות באדם: כילי וותרן. ושניהם אינם על צד היותר טוב, שאף הותרן אינו על צד היותר טוב, כי (תלמוד בבלי כתובות נ ב) "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש". אך במידת הוותרנות "יש" לפעמים ש"מפזר ונוסף עוד" לו על ידי זה (ראו כח כז, וראו זוהר ג קנג ב). כמו שאמרו במדרש (ויקרא רבה לז ב), שפעם אחת נתן אדם אחד לעני דינר בשני בצורת, ולא היה לו מה לאכול, והלך ואסף את כל האתרוגים שזרקו ברשות הרבים, והלך בספינה ובא למקום שהכריזו, שמי שיש לו אתרוג יביא למלך ויעשיר אותו, ונתעשר. ולכן "יש מפזר ונוסף" לו "עוד".
"וחושך מיושר אך למחסור" - אבל מי שהוא כילי ביותר, ואינו על ה"יושר", הוא אינו רק "למחסור" לעולם.
קיצור דרך: gra281124