ויקרא רבה לז ב
ב. [ עריכה ]
ד"א "אִישׁ כִּי יַפְלִיא" הה"ד (איוב לד, יא): "כי פעל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו" עובדא הוה בחד גבר דהוו ליה תרין בנין חד מנהון עבד מצוה וחד מנהון לא עבד כל עיקר ההוא דעבד מצוה זבן לביתיה וזבן כל מה דהוה ליה ואנקפתהון למצותא חד זמן ביומא דהושענא יהבי ליה אינתתיה עשרה פולסין אמרה לו פוק זבין לבניך כלום מן שוקא כיון שיצא לשוק פגעו ביה גבאי צדקה אמרי הא אתא מרי מצותא אמרו לו הב חולקך בהדא מצותא דאנן זבנין חד קולא לחדא יתומתא נסב אלין י' פולסין ויהב יתהון להון ונתבייש לילך לביתו הלך לו לבהכ"נ חמא תמן מן אלין אתרוגייא דמינוקייא מקלקלי ביום הושענא ותנינן תמן מיד התינוקות שומטין לולביהן ואוכלים אתרוגיהם נסב מנהון ומלא ית סקא והלך לפרש בים הגדול עד שהגיע למדינת המלך כיון שהגיע שם ארעת שעתא ואשתכח מלכא חשש מעוי אמרין ליה בחלמא אסוותך אכול מן אלין אתרוגין דיהודאי מצלין עמהון ביום הושענא ואת מתסי פשפשין בההוא שעתא לכל אלפיא ולכל מדינתא ולא אשכחון אזלין ואשכחון לההוא גברא יתיב על סקא אמרין ליה אית גבך כלום אמר להם גבר מסכן אנא ולית גבי כלום למזבנא פשפשו בסקא ואשכחין מן אלין אתרוגין ואמרין ליה אלין מן הן אמר לון מן אלין דיהודאי מצלי ביום הושענא אטענון סקא ואעלוה קדם מלכא אכל מלכא אלין אתרוגייא ואיתסי פנין שקא ומלאוה דינרין אמר ליה מלכא שאיל לך עוד שאלה ואנא עביד אמר ליה שאילנא דיחזור לי מודלי ויפקון כל עמא לקדמותי עבדין ליה כן כיון דמטא לההיא מדינתא נפק כרוזא קדמוי ונפקו כל עמא לקדמותיה נפקו אחוי ובניו לקדמותיה מיני גוזין בחד נהר יהב להון שבלתא דנהרא ושטפת יתהון ואשתכר עלל לביתיה וירת מודלי דאחויי לקיים מה שנאמר "כי פועל אדם ישלם לו".
ד"א "כי פועל אדם ישלם לו" זה משה דכתיב (שמות ב, יא): "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם" מה ראה ראה משוי איש על אשה ומשוי גדול על קטן ומשוי בחור על זקן ושב וישב להם סבלותם בין איש לאשה בין גדול לקטן בין בחור לזקן אמר לו הקב"ה אתה ישבת לבני סבלותם חייך שאתה עתיד לישב ולפרש לבני נדריהם בין איש לאשה בין גדול לקטן בין בחור לזקן הה"ד "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ כִּי יַפְלִא (לנדור) נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נַפְשׁוֹת לַה'":