דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק ז
יצחק אייזיק הלוי | |
דורות הראשונים | |
---|---|
כרך א, חלק שני, פרק ז | |
→חלק שני, פרק ו | חלק שני, פרק ח← |
כי אמנם כן לא חמשה דורות יש לנו בזה כי אם שבעה דורות. וראשונה שכחו לגמרי את כל דבר בני בתירא.
והנה יאמר קראכמאל "הלל התחיל נשיאותו על כל פנים לא קודם לשנת ר"פ לשטרות וכו׳ והנה מן שמעון הצדיק עד הלל היו רק חמשה דורות של הזוגות״.
אחריו יאמר פראנקעל:
"עוד יש מן הקושי בענין הזוגות הבאים הנה הם שלשה עד הלל והלל עלה לנשיאות מאה שנה קודם חרבן הבית. נשארו מן מות יוסי (בן יועזר) עד הלל מאה ושלשים שנה, ויעלה לכל זוג יותר מארבעים שנה."
וטעו בדבר פשוט, כי שכחו לגמרי את בני בתירא, אשר היו בין שמעיה ואבטליון לבין הלל.
והמשנה לא הזכירה את בני בתירא מפני שכמו שכבר נתבאר אין דברי המשנה במס׳ אבות לא דבר הנשיאות, ולא התמנות ומשמרת פקודה, כי אם סדר קבלת דברי התורה, מהרב לתלמידיו, והלל ושמאי קבלו משמעיה ואבטליון, ודבר לא הי׳ לבני בתירא בזה.
אבל החוקרים האלה הלא כל ענין דבריהם הוא מספר השנים ולכוון שנות הדורות למספר זמנים, הי׳ עליהם להביא בחשבון הזה את בני בתירא אשר ימיהם נופלים בין ימי שמעיה ואבטליון, לבין ימי הלל.
וכבר נתבאר לנו בסוף ימי החשמונאים מפרק ח׳ ולהלן טעותו של החכם גרעץ וכל ההולכים אחריו, וימי בני בתירא ארכו שנים רבות.
ונפלא הדבר לראות כי קראכמאל־הזקן עצמו יודע זה גם הוא היטב ובמורה נבוכי הזמן שער י״ג עמוד 187יאמר:
"שכחה ראשונה להלכות קבועות ושנויות בלשונן היתה בשנות החירום והמלחמה הקשה שהתחילה בעונות בין משפחת בני חשמונאי בסוף ימי מלכותם ונמשכה עד שנתחזק הורדוס על ממלכתו משך ז׳ שנה (!) והיתה שכחה זו אחר שמעיה ואבטליון שלפי חשבון הדורות "נפטרו כבר בשנת ר״ס לשטרות״ ערך מאה וחמשים שנה אחר זמן התחלת ההלכות, ופסו אז מורים גדולים בארץ יהודה ונתדלדלו הישיבות והיו למורים בזמן ההוא זקנים מעיר בתירא בקצה גבול ארץ ישראל.״
והנה כי כן גם לפי דבריו כבר עשרים שנה לפני ימי הלל נפטרו שמעיה ואבטליון ועל מקומם באו אז בני בתירא. ובכל זה בבואו לראיותיו הנוצחות להסיע את כל דברי ימינו ממקומם, שם לא ידע דבר מבני בתירא ויאמר:
"הלל התחיל נשיאותו על כל פנים לא קודם לשנת ר״פ לשטרות וכו' והנה מן שמעון הצדיק עד הלל היו רק חמשה דורות של הזוגות.״ ומה נוכל לאמר לדרכים כאלה בחקירה אשר לא נבראו כי אם להונות את עצמם. ואמנם כי גם לבד בני בתירא אשר הוא עצמו יאמר כי הי' שם עשרים שנה בין שמעיה ואבטליון להלל ובימים ההם שמשו בני בתירא.
הנה לבד זה יש שם עוד דור שלם, דור שביעי.
והחכם קראכמאל־הזקן הרשה לו במקום הזה להוליך שולל את הקוראים, וכן לא יעשה בחקירת חכמה, והנה יאמר: "הלל התחיל נשיאותו על כל פנים לא קודם שנת ר״פ לשטרות וכו׳ והנה מן שמעון הצדיק עד הלל היו רק חמשה דורות של הזוגות בחשבנו כאמור שמעון ואנטיגנוס לדור אחד וכו׳." אבל מי הוא אשר יחשוב את שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו לדור אחד.
והלא הדבר מפורש במשנתינו כי אנטיגנוס איש סוכו הנהו תלמידו של שמעון הצדיק וראש הדור הבא אחריו.
והנה הוא בא לעשות את דברי ימינו פלסתר נגד דברי יאזעפוס ונגד דברי המשנה, בטענו שיש לו ראיות עצומות וברורות נגד זה.
והראיות הברורות והעצומות ההם בנוים רק על דברים אשר בדא מלבו נגד דברי המשנה המפורשים.
וכמו שנחשב במשנתינו יהושע בן פרחיה הדור שאחרי יוסי בן יועזר, ושמעון בן שטח הדור שאחרי יהושע בן פרחיה, ושמעיה ואבטליון הדור שאחרי שמעון בן שטח. שעל כולם נאמר במשנתינו שקבלו זה מזה, ויהיו ראשי הדור הבא.
כן נאמר מפורש במשנתינו שם ״אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק" והיינו שהי׳ תלמידו וקבל ממנו והי׳ ראש הדור הבא אחריו.
והלא אין לנו שום מקור אחר על אנטיגנוס איש סוכו וזמנו כי אם המשנה הזאת ובה הנה הדברים מפורשים שהנהו הדור שאחרי שמעון הצדיק.
וקראכמאל הוכרח לעשות משמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו דור אחד לא רק כדי שיהיו לו ראיות עצומות וברורות, כי אם שבלא זה אין מקום לכל דבריו.
לפי ששמעון השני שהפכו אותו לצדיק חי עד מאה ושלשים ליונים, וכלשונו של קראכמאל עצמו בעמוד 100 "וזה שמעון שכיהן סמוך לימי מצוקת היונים״ (היינו ימי השמד) וכידוע הנה בתוך ימי השמד, בשנת קנ״א כבר נהרג גם יוסי בן יועזר.
ונשארו לקראכמאל רק עשרים שנה בין מות שמעון השני לבין סוף ימי יוסי בן יועזר, ועל כן הוכרח לעשות משמעון הצדיק ואנטיגנוס דור אחד נגד דברי המשנה המפורשים.
והנה תחת לראות מזה סתירת דבריו וביטולם ,הוא מביא זה לראיה נגד דברי המשנה מפני שהוא רוצה לחשוב את שמעון הצדיק ואת אנטיגנוס לדור אחד.
ומבואר הדבר כי תחת אשר קראכמאל יטעה את הקוראים ויטעון "והנה משמעון הצדיק עד הלל היו רק חמשה דורות". הנה ידע גם הוא עצמו היטב כי באמת היו שם שבעה דורות זה אחר זה. והם ,שמעון הצדיק ,אנטיגנוס איש סוכו, יוסי בן יועזר, יהושע בן פרחיה, ושמעון בן שטח, שמעיה ואבטליון, ובני בתירא.