דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק ו

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
כרך א, חלק שני, פרק ו
→חלק שני, פרק ה	חלק שני, פרק ז←

‫וחובתינו לדברי ימינו יכריח אותנו לנגוע בקצרה במקום הזה גם בעצם דבר‬ ‫ימי ״התקופה האמצעית" הזאת היינו התקופה אשר בין ימי אנשי כנסת הגדולה‬ ‫ובין ימי התנאים, אשר הותחלו עם הלל ושמאי והבתים אשר יסדו‪.‬‬

‫ואף כי מקום כל דברינו בדברי ימי התקופה האמצעית הוא בכרך הספר‬ ‫שלפני זה‪.‬‬

‫הנה דבר שאי אפשר הוא להזריח אור על ראשית תקופת התנאים, ועל‬ ‫מעשיהם, אם לא ניגע גם בדברי ימי התקופה האמצעית, אשר קדמה לימי‬ ‫התנאים‪.‬‬

‫כי הטעות הגדול בכל דברי ימי התקופה האמצעית הביא את חוקרי אשכנז‬ ‫כי לא יכלו לדעת לא את דבר אנשי כנסת הגדולה ומעשיהם, ולא להכיר את‬ ראשית ימי התנאים ופעולתם‪.‬‬ ‫ ולא לבד כי לא יכלו לעמוד לא על מעשיהם ולא על ענינם, כי אם שגם‬ ‫ערבבו שם את כל סדרי הזמנים, ויסכסכו ויחליפו שם את האנשים ואת הדורות‪,‬‬ עד שהביאו שם חשך מצרים‪.‬‬ ‫ והראשון אשר השתדל בכל כחו להביא שם ענן וערפל ולכסות הדברים‬ ‫במשאון הי׳ החכם קראכמאל־הזקן אשר הי׳ לו זה ליסוד ספרו, ובכל פנות אשר‬ ‫יפנה יבנה דבריו רק על זה, ואחריו נמשכו כל חוקרי אשכנז, ויבדלו רק בסגנון‬ ‫דבריהם, ובאיזה פרטים, אבל בעיקר ויסוד הדברים שנו רק את דבריו, ולא זזה‬ ‫ידם מתוך ידו‪.‬‬

ועלינו לבאר הדברים, להשתדל להפיץ ‬אור ולהסיר כל מכשול ואבני נגף‬ ‫החוסמים דרך החקירה‪.‬‬ ‫‬‬‫‬‫ ‫והנה הדבר ידוע ומפורסם במשנה ובברייתות במגילת תענית בגמרא ובמדרשים, כי שמעון הצדיק הי׳ אחרי אנשי כנסת הגדולה, וכי הי' עוד בימי‬ ‫אלכסנדר מוקדן, היינו שראשית ימיו נופלים עוד בימי אלכסנדר, ועיקר ימיו הנם‬ ‫אחר זה ככל אשר יבואר זה לפנינו‪.‬‬

‫וכן הדבר מפורש גם במקור היחידי שיש לנו לבד דברי חז״ל היינו יאזעפוס‬ ‫אשר גם הוא לא ידע משמעון הצדיק אחר כי אם מהראשון אשר עיקר זמנו‬ ‫הוא מיד אחרי אלכסנדר מוקדן, ורק אותו יזכיר בכל מקום בשם "שמעון הצדיק" אפס זולתו‪.‬‬ ‫ ושני מקורים כאלה הרחוקים זה מזה לגמרי המתאימים יחד בסדר הזמן ^(ה) הלא אין ספק כלל שכן הוא, ואין לנו גם שום מקור שיש בו איזה ממש‬ ‫כנגדם‪.‬‬

‫ובפרט בהיותם קרובים כל כך לזמנו של שמעון הצדיק, שיאזעפוס זמנו‬ ‫רק כערך שלש מאות שנה אחרי שמעון הצדיק, שזה הוא פחות מזמנו של רב‬ ‫שרירא גאון לראשית ימי הגאונים‪.‬‬

‫ויותר מכל זה בהיות שמעון הצדיק ומעשיו גדולים וחיים בפי העם וזכרו‬ חדש עמהם‪.‬‬

‫הלא אחר כל זה לא יוכל להיות ספק כלל שכן הוא‪.‬‬

‫אבל בדברי ימינו אשר החקירה והעיון ויושר משפט נעזב לגמרי, ותחתיהם‬ ‫לקחו עמדתם פלפולים זרים לא יפלא אם השתדלו להפוך הדברים גם בזה.‬ ‫ ובמורה נבוכי הזמן עמוד 109 יאמר לנו קראכמאל הזקן:

"כי נשארה כנסיה זו (של אנשי כנסת הגדולה) קבועה וכו' עד דור שמעון‬ ‫השני בן חוניו השני ערך שנת מאה ועשרים לתאריך יוונים ושטרות והוא הנקרא‬ ‫שמעון הצדיק לחז"ל והוא ואנטיגנוס תלמידו אחרונים לסופרים, וראשונים לשוני‬ ‫הלכות, ובימיהם פסקה הכנסיה של סופרים וכו' וזה שמעון שכהן סמוך לימי‬ ‫מצוקת היונים (ימי השמד של אנטיוכס אפיפהאנעס, וזמן החשמונאים) הי׳ מאחרוני‬ ‫שיירי הכנסיה ודע והבן וזכור כל אלה לפי שבהם פתח ומבוא להסרת ספיקות‬ ‫הרבה ולהיישיר על דרך אמת ואמונה בפנות גדולות מדברים שבכתב ומדברים‬ ‫שבעל פה" אלה דבריו‪.‬‬

ואמנם כן שזה הוא החסרון היותר גדול שבכל דבריהם נעשו למחשבי‬ ‫חשבונות של מצוה, ותחת לחקור לדעת דברי ימינו שמו כל מבטם רק זאת‪.‬‬

"‬ודע והבן וזכור כל אלה לפי שבהם פתח ומבוא להסרת ספיקות הרבה‬ ‫ולהיישיר על דרך אמת ואמונה בפנות גדולות מדברים שבכתב ושבעל פה.״‬ ‫ ועל כן הי' כדי להחכם קראכמאל גם להטעות את הקוראים שזה דעת‬ חז"ל אף שידע בבירור (וכמו שיבואר) שזה ודאי שהוא נגד דבריהם‪.‬‬

‫ובזה הי׳ טוב ממנו החכם ווייס והגיד דבריו בפירוש בדו"ד עמוד ‪ 100‬לאמר:

"‬ואמנם אם הודע לנו במשנה כי הוא (אנטיגנוס איש סוכו) קבל משמעון‬ ‫הצדיק שהי׳ משיירי כנסת הגדולה ומסר ליוסי בן יועזר, הנה נחזיק מהודעה זו‬ ‫‫‬‬‫‬‫ ‫שני דברים‪ ,‬אחד שקבל משמעון הצדיק אבל לא מהראשון כי אם מן השני‬ (אשר בדו להם מלבם לשמעון הצדיק), והשנית שמסר ליוסי בן יועזר אשר זמנו‬ ‫נופל יחד עם זמנו של אנטיגנוס בתכיפה זה אחר זה, אבל לא נחזיק כי קבל‬ ‫משמעון שהי׳ משיירי כנסת הגדולה ונאמר ששווי השמות גרם למחבר‬ ‫המשנה שתאר את שמעון השני בתאר שנאמר על שמעון הראשון."

‫והנה אין אני חפץ לדבר כלל על זה שהרי שמעון השני הי׳ סמוך כל כך‬ ‫לדורם של הלל ושמאי ורק כערך שתי מאות שנים לפני ימי יאזעפוס, והרי גם‬ ‫לאיזה סופר מאן דהוא לא היינו חושדים בטעות גס כזה בנוגע לראש וראשון‬ ‫בדורו בזמן קרוב כזה לדור הכותב‪.‬‬

‫לפי שאי אפשר לשאול ולבקש מחוקרי אשכנז לשום לב לדברים כאלה, ‫אחרי אשר ברוב חקירותיהם שכחו תבל ומלואה וכל מנהגם של בני אדם ודרכם‪.‬‬

‫והחכם קראכמאל־הזקן אשר יעמיד פנים כאלו דבריו מוסמכים גם מהמשנה‬ ‫עצמה גם מהברייתות עד שיאמר בלשונו ״והוא הנקרא שמעון הצדיק לחז"ל הנה‬ ‫לבלי יהי׳ מוכחש מהמפורסמות ומדברים ידועים בגמ׳ על כן אחרי שיביא זה‬ ‫בהערה שם יאמר‪:‬‬

‫״ובעל כרחינו נאמר שזו הברייתא מן המשובשות בשבוש קדמון, אולם גם‬ ‫שיהי׳ בזה איך שיהי׳ אין עלינו כי אם החיוב לברר בראיה שזה שמעון הצדיק‬ ‫שהמשנה באבות מביאתו ומזכרתו לאחד משיירי כנסת הגדולה הוא אותו שמעון‬ ‫שחי בשנת ק״כ ליוונים, ושאינו הכהן ידוע ולא שמעון הראשון שהיו בעת בוא‬ ‫היוונים ובשנת תחלת מלכותם, ועל זה הנדון כבר יש בידינו ראיות נוצחות‬ ‫בשער אם למסורת ההלכה.״‬

‫וכן הדבר שיהי׳ איך שיהי׳ אין עלינו כי אם החיוב לברר בראיות ועל זה‬ ‫הנה יש לו לקראכמאל ראיות נוצחות אשר סדרם בשער י"א עמוד ‪ 103‬על סדר‬ ‫א׳ ב׳ ארבעה ראיות גדולות ונוצחות, נגד דברי יאזעפוס, ונגד דברי המשנה, נגד‬ ‫סדרי המעשים, ונגד סדרי הדורות, ככל דבר ראיות גדולות ראיות נוצחות אשר‬ הם לבדם יוכלו להכריע את הכל‪.‬‬

‫ועלינו לראות את טיב הראיות הגדולות והנוצחות האלה, ונביא ראשונה‬ ‫הראיה מימי הדורות בהיות זה עיקר הנדון, הוא יאמר שם‪:‬‬

״הלל התחיל נשיאותו על כל פנים לא קודם לשנת ר"פ לשטרות, וכמאמרם‬ ‫שבת ט״ו הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהנו נשיאותן מאה שנה בפני הבית, והבית‬ ‫נחרב כנודע שנת ש״פ לשטרות, והנה מן שמעון הצדיק עד הלל היו רק חמשה‬ ‫דורות של הזוגות בחשבנו כאמור שמעון ואנטיגנוס לדור אחד, ואם ניתן לכל דור‬ ‫שלשים וששה שנים שהוא המספר היותר גדול שאפשר בשלשלת דורות תכופה‬ ‫ביחוד כשאינה מאבות לבנים יעלו בין הכל ק"פ שנים, וכשנגרע אותם מן סך‬ ‫ר"פ ישאר לתחלת זמן שמעון שנת מאה להיותם מוקדם שאפשר, והוא מכוון‬ ‫ממש לזמן שמעון השני" אלה דבריו‪.‬‬

‫ונפלא הדבר כי אם קראכמאל־הזקן יתרצה ויתפייס אם אך ינתן לו את‬ ‫שלו שהכונה על שמעון השני, שאך זה נדרש לו לכל תכלית דבריו ״להיישיר‬ ‫דרך אמת ואמונה בפנות גדולות מדברים שבכתב ומדברים שבעל פה" ואז כבר‬ ‫כל הדבר "מכוון ממש" כלשונו‪.‬‬ ‫‬‬‫‬‫ ‫הנה הרב פראנקעל אשר לו נדרש כל הפלפול הזה עצמו לחפץ אחר אשר‬ ‫בחר לו הוא, הנה יאמר ויטעון לפנינו כי דוקא שלשלת הדורות מאחרי אנטיגנוס, ‫שלשלת הדורות מיוסי בן יועזר ואילך אך שם עיקר הקושי והזרות‪.‬‬

‫ובדרכי המשנה עמוד ‪ 30‬ילמד אותנו ארחות דרכו ויאמר:‬

"הנה יוסי בן יועזר חי בזמן מלחמת החשמונאים ומסופר ממנו בב״ר פ'‬ ‫תולדות פ' ס״ה שיצא למיתה בימי השמד, ונראה שהי׳ מן הנהרגים בעצת אלקימס‬ (והוא הנקרא בב"ר שם יויקים) שנת קנ"א או קנ״ב לשטרות כמבואר בספר א׳‬ ‫למקביים ז׳ ואם כן משכו ימי הנשיאות של אנטיגנוס איש סוכו ויוסי וכו׳ ויעלו‬ ‫לאנטיגנוס ויוסי לכל אחד מהם כמו חמשים שנה, ואם גם נאות למספר זר כזה, ‫עוד יש מן הקושי בענין הזוגות הבאים, הנה הם שלשה עד הלל ושמאי, והלל‬ ‫עלה לנשיאות מאה שנה קודם חרבן הבית, נשארו מן מות יוסי עד הלל מאה ‫ושלשים שנה, ויעלה לכל זוג יותר מארבעים שנה, וזה גם כן דבר אינו מקובל על‬ ‫הדעת, ולמצוא אור "בשביל הצר הזה המלא חושך וערפל בחשבון הדורות נפנה ‫אל הנחה אחת "והיא תוציאנו מכל המבוכות אשר נבוכו בהן חכמי לב" מלת קבל‬ ‫קבלו הנאמרות אבות פ"א אין כוונתן שקבלו הבאים מן הקודמים להם פה ‫אל פה, וגם אין הכוונה ביייחוד על לימוד התורה אבל נאמרו גם כן על‬ ‫קבלת הנשיאות, ואם גם שבתה הנשיאות איזה זמן בין נשיא לנשיא אמר קבל, כי‬ ‫הגדולה באה מן הקודם אל המאוחר באין נשיא אחר ביניהם ומעתה יוסר אבן‬ ‫המעמסה וכו׳" אלה דבריו‪.‬‬

‫ואמנם כן שגם אלו לא היו טועים במספר הדורות, ואלו לא הוסיף‬ ‫קראכמאל נם להטעות את הקוראים גם בזדון בנוגע למספר הדורות, ואלו היו‬ ‫דבריהם אמת וצדק שאין כאן כי אם חמשה דורות, גם אז היו דבריהם רק דברי‬ ‫טעות‪.‬‬

והנה הי׳ לו להרב פראנקעל כדי לגבב דברים ולאמר שיש כאן "שביל‬ ‫צר המלא חושך וערפל" ושכבר נבוכו בזה חכמי לב, למען לבוא אל המטרה‬ ‫הגבוהה להפוך הדברים לתהו ובהו ולאמר‪.‬‬

‫שאין הכונה ללימוד התורה, ואין הכונה שקבלו זה מזה‪.‬‬

‫אבל האם לא ידע הרב פראנקעל, והאם לא ידע קראכמאל ולא הבינו‬ ‫שהדבר לגמרי להיפך שמפני שהוציאו הדברים מפשטן ובדו מלבם שאין הכונה ‫ללימוד התורה, כי אם לנשיאות, על כן הי׳ להם בזה שביל צר המלא חשך‬ ‫וערפל, ועל כן נבוכו כל אלה אשר קראו להם חכמי לב‪.‬‬ ‫ ומה ענין דברי משנתינו משה קבל תורה מסיני וכו׳ להנשיאות, דברי‬ ‫משנתינו הם קבלת התורה מרב לתלמידיו‪.‬‬

‫וסדר זמנים כזה הוא כן בכל הדורות כולם מראשם לסופם בנוגע להרב‬ ותלמידיו‪.‬‬ ‫ ולדוגמא הנה רב הונא ורב יהודה, היו ראשי הדור אחרי רב ושמואל, ‫והמקבלים את תורתם מהם, ורב ושמואל היו ראשי הדור בימיהם, ורב כידוע הי׳‬ ‫תלמיד מובהק של רבי, וקבל תורתו ממנו ורבי הי׳ תלמיד מובהק של דור התנאים, ר׳ שמעון, ר' יוסי, ור׳ יהודה, ורבן שמעון בן גמליאל אביו‪.‬‬ ‫‬‬‫‬‫ ‫ואם נחשוב הזמן שבין מות ר׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ יוסי שהוא בערך ג׳‬ ‫אלפים תתק"ב, לבין מות רב הונא ורב יהודה, שזה הוא כבר בשנת ד' אלפים‬ ‫נ"ח—ס׳, יעלה יותר הרבה ממה שהוא בין מות יוסי בן יועזר עד אחרי מות‬ ‫שמעיה ואבטליון, ותחלת זמן הלל לראש הדור‪.‬‬

‫כי יוסי בן יועזר נהרג על ידי אלקימוס בשנת קנ״ב לשטרות דהיינו ערך‬ ‫ג׳ אלפים ת"ר, והלל הי׳ לראש הדור בארץ ישראל מאה שנה לפני החורבן‬ דהיינו ג׳ אלפים תשכ"ח‪.‬‬

‫וכן הנה הדבר ידוע כי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ חלפתא אבי ר׳ יוסי‬ (אשר ראה גם את רבן גמליאל הזקן) ור׳ טרפון רבו של ר׳ יהודה, וחבריהם‬ ‫כולם כבר גדלו והצליחו לפני חורבן הבית, ותלמידיהם של ר׳ יוסי ור׳ יהודה, ‫שהם רבי, ור׳ אלעזר בר׳ שמעון, ור׳ יוסי בר׳ יהודה, הם הנם כבר הדור האחרון‬ ‫להתנאים, והנם רבותיהם של האמוראים הראשונים אשר מהם קבלו תורתם‪.‬‬

‫ואם נקח את הזמן של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע מאחרי מות רבם ר׳ יוחנן בן‬ ‫זכאי, עד תחלת ימי פעולת האמוראים, עד ימי עמדם בראש הדור, שזה הוא כבר‬ ‫בשנת ג׳ אלפים תתקפ״ה יהי׳ הרבה יותר ממה שהוא מן מות יוסי בן יועזר עד‬ תחלת ימי הלל‪.‬‬ ‫ לפי שזה הוא משנת ג׳ אלפים תתל"ח שאז בערך מת רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫עד שנת ג׳ אלפים תתקפ"ה‪.‬‬

‫וכן אם נקח בידינו הזמן שקודם זה, היינו הזמן מאחרי מות הלל‪.‬‬

‫והנה מפורש באבות פ׳׳ב מ״ח "רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי". ‬ ‫ור׳ אליעזר ור׳ יהושע וחבריהם קבלו מרבן יוחנן בן זכאי, ותלמידיהם אשר‬ ‫קבלו מהם, גם אם לא נחשוב את תלמידיהם האחרונים, כי אם את היותר ראשונים‬ ‫שבהם כר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל, הנה כידוע חיו גם הם אחרי ימי ביתר, וקראכמאל־‬‫הזקן עצמו ‪ הוא מהחושבים את ימי ביתר לשנת ס׳׳ה אחר החורבן ג׳ אלפים‬ תתצ"ג, והם חיו עוד אחר זה. ‬ ‫ואם נחשוב את הזמן הזה ממות הלל ששים שנה לפני חורבן הבית (כי‬ ‫שימש ארבעים שנה) דהיינו בשנת ג׳ אלפים תשס׳׳ח עד ערך אחר ג׳ אלפים‬ ‫תת״ק, הנה גם זה יותר ממה שהוא ממות יוסי בן יועזר עד תחלת ימי הלל‪.‬‬

‫והנה נאמר במשנתינו "רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי״‪.‬‬

‫אף שכידוע לא הי׳ נשיא אחרי הלל, והנשיאים בימי רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫אחרי מות הלל היו תחלה רבן שמעון בנו של הלל, ואחריו רבן גמליאל הזקן, ‫ואחריו רבן שמעון בנו, וכל אלה היו בימי רבן יוחנן בן זכאי, והוא הי׳ אחריהם‪.‬‬

‫ובכל זה נאמר במשנתינו "רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי״. ‬ ‫כי כן הדבר שאין דברי המשנה ענין כלל בנוגע לנשיאות כי אם בנוגע‬ לקבלת דברי התורה מהרב לתלמידיו, ראשי הדור הבא‪.‬‬

‫ואין כל זה ענין לנשיאות אשר היו שם בינתיים גם ימי העמידה, וימים‬ רבים ללא נשיא, וגם באו בזה פנים שונים ככל אשר יתבאר הכל עוד לפנינו‪.‬‬

‫וכל זה אלו היו דברי קראכמאל ודברי פראנקעל אמת במספר הדורות גם‬ אז היו דבריהם רק דברי טעות, אבל כי טעו גם בעצם הדבר, וקראכמאל רצה להטעות הקוראים גם בזדון, ונבאר הדברים‪.‬‬ ‫‬‬‫‬‫

הערות

הערה (ה): אין דברינו במקום הזה‬ בנוגע להפרט מי יצא נגד אלכסנדר אם שמעון הצדיק או אחר, ‫שזה אינו ענין לדברינו במקום הזה, כל דברינו בזה הוא רק‬ על זמנו של שמעון הצדיק ודורו, ועוד נשוב גם הפרט הזה בהדברים לפנינו. ‫‬‬‫‬‫