דורות הראשונים/כרך א/חלק שני/פרק ו
יצחק אייזיק הלוי | |
דורות הראשונים | |
---|---|
כרך א, חלק שני, פרק ו | |
→חלק שני, פרק ה | חלק שני, פרק ז← |
וחובתינו לדברי ימינו יכריח אותנו לנגוע בקצרה במקום הזה גם בעצם דבר ימי ״התקופה האמצעית" הזאת היינו התקופה אשר בין ימי אנשי כנסת הגדולה ובין ימי התנאים, אשר הותחלו עם הלל ושמאי והבתים אשר יסדו.
ואף כי מקום כל דברינו בדברי ימי התקופה האמצעית הוא בכרך הספר שלפני זה.
הנה דבר שאי אפשר הוא להזריח אור על ראשית תקופת התנאים, ועל מעשיהם, אם לא ניגע גם בדברי ימי התקופה האמצעית, אשר קדמה לימי התנאים.
כי הטעות הגדול בכל דברי ימי התקופה האמצעית הביא את חוקרי אשכנז כי לא יכלו לדעת לא את דבר אנשי כנסת הגדולה ומעשיהם, ולא להכיר את ראשית ימי התנאים ופעולתם. ולא לבד כי לא יכלו לעמוד לא על מעשיהם ולא על ענינם, כי אם שגם ערבבו שם את כל סדרי הזמנים, ויסכסכו ויחליפו שם את האנשים ואת הדורות, עד שהביאו שם חשך מצרים. והראשון אשר השתדל בכל כחו להביא שם ענן וערפל ולכסות הדברים במשאון הי׳ החכם קראכמאל־הזקן אשר הי׳ לו זה ליסוד ספרו, ובכל פנות אשר יפנה יבנה דבריו רק על זה, ואחריו נמשכו כל חוקרי אשכנז, ויבדלו רק בסגנון דבריהם, ובאיזה פרטים, אבל בעיקר ויסוד הדברים שנו רק את דבריו, ולא זזה ידם מתוך ידו.
ועלינו לבאר הדברים, להשתדל להפיץ אור ולהסיר כל מכשול ואבני נגף החוסמים דרך החקירה. והנה הדבר ידוע ומפורסם במשנה ובברייתות במגילת תענית בגמרא ובמדרשים, כי שמעון הצדיק הי׳ אחרי אנשי כנסת הגדולה, וכי הי' עוד בימי אלכסנדר מוקדן, היינו שראשית ימיו נופלים עוד בימי אלכסנדר, ועיקר ימיו הנם אחר זה ככל אשר יבואר זה לפנינו.
וכן הדבר מפורש גם במקור היחידי שיש לנו לבד דברי חז״ל היינו יאזעפוס אשר גם הוא לא ידע משמעון הצדיק אחר כי אם מהראשון אשר עיקר זמנו הוא מיד אחרי אלכסנדר מוקדן, ורק אותו יזכיר בכל מקום בשם "שמעון הצדיק" אפס זולתו. ושני מקורים כאלה הרחוקים זה מזה לגמרי המתאימים יחד בסדר הזמן (ה) הלא אין ספק כלל שכן הוא, ואין לנו גם שום מקור שיש בו איזה ממש כנגדם.
ובפרט בהיותם קרובים כל כך לזמנו של שמעון הצדיק, שיאזעפוס זמנו רק כערך שלש מאות שנה אחרי שמעון הצדיק, שזה הוא פחות מזמנו של רב שרירא גאון לראשית ימי הגאונים.
ויותר מכל זה בהיות שמעון הצדיק ומעשיו גדולים וחיים בפי העם וזכרו חדש עמהם.
הלא אחר כל זה לא יוכל להיות ספק כלל שכן הוא.
אבל בדברי ימינו אשר החקירה והעיון ויושר משפט נעזב לגמרי, ותחתיהם לקחו עמדתם פלפולים זרים לא יפלא אם השתדלו להפוך הדברים גם בזה. ובמורה נבוכי הזמן עמוד 109 יאמר לנו קראכמאל הזקן:
"כי נשארה כנסיה זו (של אנשי כנסת הגדולה) קבועה וכו' עד דור שמעון השני בן חוניו השני ערך שנת מאה ועשרים לתאריך יוונים ושטרות והוא הנקרא שמעון הצדיק לחז"ל והוא ואנטיגנוס תלמידו אחרונים לסופרים, וראשונים לשוני הלכות, ובימיהם פסקה הכנסיה של סופרים וכו' וזה שמעון שכהן סמוך לימי מצוקת היונים (ימי השמד של אנטיוכס אפיפהאנעס, וזמן החשמונאים) הי׳ מאחרוני שיירי הכנסיה ודע והבן וזכור כל אלה לפי שבהם פתח ומבוא להסרת ספיקות הרבה ולהיישיר על דרך אמת ואמונה בפנות גדולות מדברים שבכתב ומדברים שבעל פה" אלה דבריו.
ואמנם כן שזה הוא החסרון היותר גדול שבכל דבריהם נעשו למחשבי חשבונות של מצוה, ותחת לחקור לדעת דברי ימינו שמו כל מבטם רק זאת.
"ודע והבן וזכור כל אלה לפי שבהם פתח ומבוא להסרת ספיקות הרבה ולהיישיר על דרך אמת ואמונה בפנות גדולות מדברים שבכתב ושבעל פה.״ ועל כן הי' כדי להחכם קראכמאל גם להטעות את הקוראים שזה דעת חז"ל אף שידע בבירור (וכמו שיבואר) שזה ודאי שהוא נגד דבריהם.
ובזה הי׳ טוב ממנו החכם ווייס והגיד דבריו בפירוש בדו"ד עמוד 100לאמר:
"ואמנם אם הודע לנו במשנה כי הוא (אנטיגנוס איש סוכו) קבל משמעון הצדיק שהי׳ משיירי כנסת הגדולה ומסר ליוסי בן יועזר, הנה נחזיק מהודעה זו שני דברים ,אחד שקבל משמעון הצדיק אבל לא מהראשון כי אם מן השני (אשר בדו להם מלבם לשמעון הצדיק), והשנית שמסר ליוסי בן יועזר אשר זמנו נופל יחד עם זמנו של אנטיגנוס בתכיפה זה אחר זה, אבל לא נחזיק כי קבל משמעון שהי׳ משיירי כנסת הגדולה ונאמר ששווי השמות גרם למחבר המשנה שתאר את שמעון השני בתאר שנאמר על שמעון הראשון."
והנה אין אני חפץ לדבר כלל על זה שהרי שמעון השני הי׳ סמוך כל כך לדורם של הלל ושמאי ורק כערך שתי מאות שנים לפני ימי יאזעפוס, והרי גם לאיזה סופר מאן דהוא לא היינו חושדים בטעות גס כזה בנוגע לראש וראשון בדורו בזמן קרוב כזה לדור הכותב.
לפי שאי אפשר לשאול ולבקש מחוקרי אשכנז לשום לב לדברים כאלה, אחרי אשר ברוב חקירותיהם שכחו תבל ומלואה וכל מנהגם של בני אדם ודרכם.
והחכם קראכמאל־הזקן אשר יעמיד פנים כאלו דבריו מוסמכים גם מהמשנה עצמה גם מהברייתות עד שיאמר בלשונו ״והוא הנקרא שמעון הצדיק לחז"ל הנה לבלי יהי׳ מוכחש מהמפורסמות ומדברים ידועים בגמ׳ על כן אחרי שיביא זה בהערה שם יאמר:
״ובעל כרחינו נאמר שזו הברייתא מן המשובשות בשבוש קדמון, אולם גם שיהי׳ בזה איך שיהי׳ אין עלינו כי אם החיוב לברר בראיה שזה שמעון הצדיק שהמשנה באבות מביאתו ומזכרתו לאחד משיירי כנסת הגדולה הוא אותו שמעון שחי בשנת ק״כ ליוונים, ושאינו הכהן ידוע ולא שמעון הראשון שהיו בעת בוא היוונים ובשנת תחלת מלכותם, ועל זה הנדון כבר יש בידינו ראיות נוצחות בשער אם למסורת ההלכה.״
וכן הדבר שיהי׳ איך שיהי׳ אין עלינו כי אם החיוב לברר בראיות ועל זה הנה יש לו לקראכמאל ראיות נוצחות אשר סדרם בשער י"א עמוד 103על סדר א׳ ב׳ ארבעה ראיות גדולות ונוצחות, נגד דברי יאזעפוס, ונגד דברי המשנה, נגד סדרי המעשים, ונגד סדרי הדורות, ככל דבר ראיות גדולות ראיות נוצחות אשר הם לבדם יוכלו להכריע את הכל.
ועלינו לראות את טיב הראיות הגדולות והנוצחות האלה, ונביא ראשונה הראיה מימי הדורות בהיות זה עיקר הנדון, הוא יאמר שם:
״הלל התחיל נשיאותו על כל פנים לא קודם לשנת ר"פ לשטרות, וכמאמרם שבת ט״ו הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהנו נשיאותן מאה שנה בפני הבית, והבית נחרב כנודע שנת ש״פ לשטרות, והנה מן שמעון הצדיק עד הלל היו רק חמשה דורות של הזוגות בחשבנו כאמור שמעון ואנטיגנוס לדור אחד, ואם ניתן לכל דור שלשים וששה שנים שהוא המספר היותר גדול שאפשר בשלשלת דורות תכופה ביחוד כשאינה מאבות לבנים יעלו בין הכל ק"פ שנים, וכשנגרע אותם מן סך ר"פ ישאר לתחלת זמן שמעון שנת מאה להיותם מוקדם שאפשר, והוא מכוון ממש לזמן שמעון השני" אלה דבריו.
ונפלא הדבר כי אם קראכמאל־הזקן יתרצה ויתפייס אם אך ינתן לו את שלו שהכונה על שמעון השני, שאך זה נדרש לו לכל תכלית דבריו ״להיישיר דרך אמת ואמונה בפנות גדולות מדברים שבכתב ומדברים שבעל פה" ואז כבר כל הדבר "מכוון ממש" כלשונו. הנה הרב פראנקעל אשר לו נדרש כל הפלפול הזה עצמו לחפץ אחר אשר בחר לו הוא, הנה יאמר ויטעון לפנינו כי דוקא שלשלת הדורות מאחרי אנטיגנוס, שלשלת הדורות מיוסי בן יועזר ואילך אך שם עיקר הקושי והזרות.
ובדרכי המשנה עמוד 30ילמד אותנו ארחות דרכו ויאמר:
"הנה יוסי בן יועזר חי בזמן מלחמת החשמונאים ומסופר ממנו בב״ר פ' תולדות פ' ס״ה שיצא למיתה בימי השמד, ונראה שהי׳ מן הנהרגים בעצת אלקימס (והוא הנקרא בב"ר שם יויקים) שנת קנ"א או קנ״ב לשטרות כמבואר בספר א׳ למקביים ז׳ ואם כן משכו ימי הנשיאות של אנטיגנוס איש סוכו ויוסי וכו׳ ויעלו לאנטיגנוס ויוסי לכל אחד מהם כמו חמשים שנה, ואם גם נאות למספר זר כזה, עוד יש מן הקושי בענין הזוגות הבאים, הנה הם שלשה עד הלל ושמאי, והלל עלה לנשיאות מאה שנה קודם חרבן הבית, נשארו מן מות יוסי עד הלל מאה ושלשים שנה, ויעלה לכל זוג יותר מארבעים שנה, וזה גם כן דבר אינו מקובל על הדעת, ולמצוא אור "בשביל הצר הזה המלא חושך וערפל בחשבון הדורות נפנה אל הנחה אחת "והיא תוציאנו מכל המבוכות אשר נבוכו בהן חכמי לב" מלת קבל קבלו הנאמרות אבות פ"א אין כוונתן שקבלו הבאים מן הקודמים להם פה אל פה, וגם אין הכוונה ביייחוד על לימוד התורה אבל נאמרו גם כן על קבלת הנשיאות, ואם גם שבתה הנשיאות איזה זמן בין נשיא לנשיא אמר קבל, כי הגדולה באה מן הקודם אל המאוחר באין נשיא אחר ביניהם ומעתה יוסר אבן המעמסה וכו׳" אלה דבריו.
ואמנם כן שגם אלו לא היו טועים במספר הדורות, ואלו לא הוסיף קראכמאל נם להטעות את הקוראים גם בזדון בנוגע למספר הדורות, ואלו היו דבריהם אמת וצדק שאין כאן כי אם חמשה דורות, גם אז היו דבריהם רק דברי טעות.
והנה הי׳ לו להרב פראנקעל כדי לגבב דברים ולאמר שיש כאן "שביל צר המלא חושך וערפל" ושכבר נבוכו בזה חכמי לב, למען לבוא אל המטרה הגבוהה להפוך הדברים לתהו ובהו ולאמר.
שאין הכונה ללימוד התורה, ואין הכונה שקבלו זה מזה.
אבל האם לא ידע הרב פראנקעל, והאם לא ידע קראכמאל ולא הבינו שהדבר לגמרי להיפך שמפני שהוציאו הדברים מפשטן ובדו מלבם שאין הכונה ללימוד התורה, כי אם לנשיאות, על כן הי׳ להם בזה שביל צר המלא חשך וערפל, ועל כן נבוכו כל אלה אשר קראו להם חכמי לב. ומה ענין דברי משנתינו משה קבל תורה מסיני וכו׳ להנשיאות, דברי משנתינו הם קבלת התורה מרב לתלמידיו.
וסדר זמנים כזה הוא כן בכל הדורות כולם מראשם לסופם בנוגע להרב ותלמידיו. ולדוגמא הנה רב הונא ורב יהודה, היו ראשי הדור אחרי רב ושמואל, והמקבלים את תורתם מהם, ורב ושמואל היו ראשי הדור בימיהם, ורב כידוע הי׳ תלמיד מובהק של רבי, וקבל תורתו ממנו ורבי הי׳ תלמיד מובהק של דור התנאים, ר׳ שמעון, ר' יוסי, ור׳ יהודה, ורבן שמעון בן גמליאל אביו. ואם נחשוב הזמן שבין מות ר׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ יוסי שהוא בערך ג׳ אלפים תתק"ב, לבין מות רב הונא ורב יהודה, שזה הוא כבר בשנת ד' אלפים נ"ח—ס׳, יעלה יותר הרבה ממה שהוא בין מות יוסי בן יועזר עד אחרי מות שמעיה ואבטליון, ותחלת זמן הלל לראש הדור.
כי יוסי בן יועזר נהרג על ידי אלקימוס בשנת קנ״ב לשטרות דהיינו ערך ג׳ אלפים ת"ר, והלל הי׳ לראש הדור בארץ ישראל מאה שנה לפני החורבן דהיינו ג׳ אלפים תשכ"ח.
וכן הנה הדבר ידוע כי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ חלפתא אבי ר׳ יוסי (אשר ראה גם את רבן גמליאל הזקן) ור׳ טרפון רבו של ר׳ יהודה, וחבריהם כולם כבר גדלו והצליחו לפני חורבן הבית, ותלמידיהם של ר׳ יוסי ור׳ יהודה, שהם רבי, ור׳ אלעזר בר׳ שמעון, ור׳ יוסי בר׳ יהודה, הם הנם כבר הדור האחרון להתנאים, והנם רבותיהם של האמוראים הראשונים אשר מהם קבלו תורתם.
ואם נקח את הזמן של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע מאחרי מות רבם ר׳ יוחנן בן זכאי, עד תחלת ימי פעולת האמוראים, עד ימי עמדם בראש הדור, שזה הוא כבר בשנת ג׳ אלפים תתקפ״ה יהי׳ הרבה יותר ממה שהוא מן מות יוסי בן יועזר עד תחלת ימי הלל. לפי שזה הוא משנת ג׳ אלפים תתל"ח שאז בערך מת רבן יוחנן בן זכאי עד שנת ג׳ אלפים תתקפ"ה.
וכן אם נקח בידינו הזמן שקודם זה, היינו הזמן מאחרי מות הלל.
והנה מפורש באבות פ׳׳ב מ״ח "רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי". ור׳ אליעזר ור׳ יהושע וחבריהם קבלו מרבן יוחנן בן זכאי, ותלמידיהם אשר קבלו מהם, גם אם לא נחשוב את תלמידיהם האחרונים, כי אם את היותר ראשונים שבהם כר׳ עקיבא ור׳ ישמעאל, הנה כידוע חיו גם הם אחרי ימי ביתר, וקראכמאל־הזקן עצמו הוא מהחושבים את ימי ביתר לשנת ס׳׳ה אחר החורבן ג׳ אלפים תתצ"ג, והם חיו עוד אחר זה. ואם נחשוב את הזמן הזה ממות הלל ששים שנה לפני חורבן הבית (כי שימש ארבעים שנה) דהיינו בשנת ג׳ אלפים תשס׳׳ח עד ערך אחר ג׳ אלפים תת״ק, הנה גם זה יותר ממה שהוא ממות יוסי בן יועזר עד תחלת ימי הלל.
והנה נאמר במשנתינו "רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי״.
אף שכידוע לא הי׳ נשיא אחרי הלל, והנשיאים בימי רבן יוחנן בן זכאי אחרי מות הלל היו תחלה רבן שמעון בנו של הלל, ואחריו רבן גמליאל הזקן, ואחריו רבן שמעון בנו, וכל אלה היו בימי רבן יוחנן בן זכאי, והוא הי׳ אחריהם.
ובכל זה נאמר במשנתינו "רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי״. כי כן הדבר שאין דברי המשנה ענין כלל בנוגע לנשיאות כי אם בנוגע לקבלת דברי התורה מהרב לתלמידיו, ראשי הדור הבא.
ואין כל זה ענין לנשיאות אשר היו שם בינתיים גם ימי העמידה, וימים רבים ללא נשיא, וגם באו בזה פנים שונים ככל אשר יתבאר הכל עוד לפנינו.
וכל זה אלו היו דברי קראכמאל ודברי פראנקעל אמת במספר הדורות גם אז היו דבריהם רק דברי טעות, אבל כי טעו גם בעצם הדבר, וקראכמאל רצה להטעות הקוראים גם בזדון, ונבאר הדברים.
הערות
הערה (ה): אין דברינו במקום הזה בנוגע להפרט מי יצא נגד אלכסנדר אם שמעון הצדיק או אחר, שזה אינו ענין לדברינו במקום הזה, כל דברינו בזה הוא רק על זמנו של שמעון הצדיק ודורו, ועוד נשוב גם הפרט הזה בהדברים לפנינו.