בראשית רבה סג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יד.    [ עריכה ]
"ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים".

מה עדשה זו עשויה כגלגל כך העולם עשוי כגלגל.
מה עדשה זו אין לה פה כך אבל אסור לו לדבר.
מה עדשה זו יש בה אבל ויש בה שמחה כך אבל שמת אבינו אברהם שמחה שנטל יעקב את הבכורה.

"ויאכל וישת" הכניס עמו כת של פריצים אמרין ניכול דידיה וניחוך עליו ורוח הקודש אומרת (ישעיה כא, ה) : "עָרֹךְ הַשֻׁלְחָן" סדר פתורא "צָפֹה הַצָּפִית" סדר מנרתא א"ר אבא בר כהנא אית אתרא דקרין למנרתא צפיתא "קוּמוּ הַשָּׂרִים" זה מיכאל וגבריאל "מִשְׁחוּ מָגֵן" כתבו שהבכורה ליעקב תני בר קפרא ולפי שהיו כמשחקים הסכים הקדוש ברוך הוא ושחק עמהם וקיים הבכורה ליעקב מנין דכתיב (שמות ד, כב): "כה אמר ה' בני בכורי ישראל".
"וַיָּקָם וַיֵּלַךְ" רבי לוי אמר מעולמו יצא.
"וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ומה בזה עמה א"ר לוי תחיית המתים בזה עמה הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי יח, ג): "בבוא רשע בא גם בוז" בבוא רשע זה עשו שנאמר (מלאכי א, ד): "וקראו להם גבול רשעה" "בא גם בוז" שבא בזיונו עמו "ועם קלון חרפה" שנתלוה לו קלונו של רעב ואין חרפה אלא רעב המד"א האיך מה דאת אמר
= כמו שאתה אומר
(יחזקאל לו, ל): "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים":