בית שמואל על אבן העזר מט
סעיף א
[עריכה](א) וכתב לה כתובה: כ"כ הרמב"ם והטור דאיירי שכת' לא' מהן כתובה ונאבדה גם י"ל שכתב כתובה ולא הזכיר את שמה או דאיירי שכל שמותיהן שוין ועיין סי' נ"ד פלוגתת הפוסקים אם יש לארוסה כתובה כשלא כתב לה כתובה ובפרי' כתב לדעת הטור בכה"ג דאינו אלא קנס לכ"ע לא קנסי' ליה אם קידש בביאה ליתן לכ"א הכתובה אלא דוקא כשכתב לא' מהן ולא משמע כן משאר פוסקים ויותר מסתבר דהטור סמך את עצמו על הדין שכתב בסימן נ"ד וכן משמע בב"ח:
(ב) שיתן כתובה לכ"א: בחושן המשפט סימן שס"א מבואר אם גזל מאחר צריך ליתן לכ"א וכ"א ישבע וא"י למה לא ישבע כאן ג"כ כ"א, ובש"ס מדמה אלו שני דיני' להדדי:
סעיף ב
[עריכה](ג) אין חזרתו כלום: בסי' ל"ח כתבתי דהוי קדושין דאורייתא, כתב ב"ח בשם הריב"ש אפילו להחמיר לא הוי כדיבור והיינו ע"כ דס"ל דהם קדושין דאוריי', וכתב בתשו' ריב"ש סימן רס"ו הא דאמרינן תוך כ"ד לאו כדיבור דמי היינו דוקא כשמקדש ועביד מעשה אז א"י לחזור אבל העדים האומרים פלוני קידש יכולים לחזור לכן אם האב אומר קדשתי את בתי או היא אומרת נתקדשתי יכולי' לחזור תכ"ד משום דהוי כעדות ולעיל כתבתי כן בשם הבדק הבית:
סעיף ג
[עריכה](ד) להורות בהם: בט"ז מדייק דוקא להורות אסור אבל לסדר קידושין מותר דאין שם להורות אבל לסדר הגט דיש הרבה פרטים אסור לסדר אא"כ יודע בטיב גיטין: