לדלג לתוכן

ביאור:תן = בת יענה = כוס חרבות

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

מיכה א ח: "על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום

               אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה "

לדעתי תן / בת יענה = כוס חרבות ' ( Little owl )

כוס החרבות אכן משמיע קול מספד '

תן אתנה - Athene noctua - השם המדעי של כוס החרבות '

(נהוג לומר שהכוס נקראת על שם האלה אתנה ולדעתי להיפך..)

בת יענה ענת , האלה ענת (הכנענית/פיניקית) מקבילה לאלה אתנה (היוונית) '

תנים כנראה מלשון לתנות - לספוד '

שופטים יא מ: "מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה"  

בנות יענה כנראה מלשון מענות - מספידות '

כוס החרבות הוא סמל החכמה (לפעמים מחליפים אותו בטעות באוח / ינשוף)

אשה חכמה בעברית מקראית מקביל לפעמים לאשה מקוננת / מספידה / מתאבלת (ראו בית מקרא ל"ו) '

שמואל ב יד ב: "וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא

                    ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת"

ירמיהו ט טז: "כה אמר ה' צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה"

שופטים ה כט: " חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה"     (= סופדות )

---

היום מזהים את התן המקראי עם תן (ג'קל) ויש המזהים עם אוח

מצד שני השועל המקראי גם מזוהה עם התן

יתכן שהתן (ג'קל) באמת נקרא גם בעבר תן , ואמנם הוא מיילל (סופד) וגם סמל החכמה ("שועל")

אבל במקרא כאמור לדעתי התן הוא דורס לילי – כוס החרבות

וכן בעניין בת היענה שמזוהה עם יען (נעמה) ולדעתי היא – כוס החרבות

"כוס" / "כוס החרבות" מופיע בתנ"ך

אבל כאמור נראה לי שיש לזהות את כוס החרבות המודרני עם התן / בת יענה המקראי

---

תנים מתורגם לירודין / ירורין , ובתלמוד נאמר:

תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק ה : הירודין והנעמית הרי הן כעופות לכל דבר ..

תלמוד ירושלמי מסכת כלאים פרק ח : הירורות והנעמית הרי הן כעוף לכל דבר ..

---

ויקרא יא טז

ואת

בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו:  

דברים יד טו

ואת

בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו:  

ישעיה יג כא

ורבצו-שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם

בנות יענה ושעירים ירקדו-שם:  

                 : וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו:  

ישעיה לד יג   : ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה :  

                   ופגשו ציים את-איים ושעיר על-רעהו יקרא אך-שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח:

                   שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך-שם נקבצו דיות אשה רעותה:

ישעיה מג כ   : תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי-נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי:  

מיכה א ח      : על-זאת אספדה ואילילה אילכה שולל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה :  

איוב ל כט      : אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה :  

ירמיה נ לט    : לכן ישבו ציים את-איים וישבו בה בנות יענה ולא-תשב עוד לנצח ולא תשכון עד-דור ודור:  

ישעיה לה ז    : והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא:   

ירמיה י כב     : קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את-ערי יהודה שממה מעון תנים :  

ירמיה ט י       : ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת-ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב:  

ירמיה מט לג

      והיתה חצור             למעון תנים שממה עד-עולם לא ישב שם איש ולא-יגור בה בן-אדם:  

ירמיה נא לז   :       והיתה בבל        לגלים מעון תנים שמה   ושרקה מאין יושב:  

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_spd_0