ביאור:תן = בת יענה = כוס חרבות
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
מיכה א ח: "על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום
אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה "
לדעתי תן / בת יענה = כוס חרבות ' ( Little owl )
כוס החרבות אכן משמיע קול מספד '
תן – אתנה - Athene noctua - השם המדעי של כוס החרבות '
(נהוג לומר שהכוס נקראת על שם האלה אתנה ולדעתי להיפך..)
בת יענה – ענת , האלה ענת (הכנענית/פיניקית) מקבילה לאלה אתנה (היוונית) '
תנים כנראה מלשון לתנות - לספוד '
שופטים יא מ: "מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה"
בנות יענה כנראה מלשון מענות - מספידות '
כוס החרבות הוא סמל החכמה (לפעמים מחליפים אותו בטעות באוח / ינשוף)
אשה חכמה בעברית מקראית מקביל לפעמים לאשה מקוננת / מספידה / מתאבלת (ראו בית מקרא ל"ו) '
שמואל ב יד ב: "וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא
ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת"
ירמיהו ט טז: "כה אמר ה' צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה"
שופטים ה כט: " חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה" (= סופדות )
---
היום מזהים את התן המקראי עם תן (ג'קל) ויש המזהים עם אוח
מצד שני השועל המקראי גם מזוהה עם התן
יתכן שהתן (ג'קל) באמת נקרא גם בעבר תן , ואמנם הוא מיילל (סופד) וגם סמל החכמה ("שועל")
אבל במקרא כאמור לדעתי התן הוא דורס לילי – כוס החרבות
וכן בעניין בת היענה שמזוהה עם יען (נעמה) ולדעתי היא – כוס החרבות
"כוס" / "כוס החרבות" מופיע בתנ"ך
אבל כאמור נראה לי שיש לזהות את כוס החרבות המודרני עם התן / בת יענה המקראי
---
תנים מתורגם לירודין / ירורין , ובתלמוד נאמר:
תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק ה : הירודין והנעמית הרי הן כעופות לכל דבר ..
תלמוד ירושלמי מסכת כלאים פרק ח : הירורות והנעמית הרי הן כעוף לכל דבר ..
---
ויקרא יא טז
- ואת
בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו:
דברים יד טו
- ואת
בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו:
ישעיה יג כא
- ורבצו-שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם
בנות יענה ושעירים ירקדו-שם:
: וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו:
ישעיה לד יג : ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה :
ופגשו ציים את-איים ושעיר על-רעהו יקרא אך-שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח:
שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך-שם נקבצו דיות אשה רעותה:
ישעיה מג כ : תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי-נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי:
מיכה א ח : על-זאת אספדה ואילילה אילכה שולל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה :
איוב ל כט : אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה :
ירמיה נ לט : לכן ישבו ציים את-איים וישבו בה בנות יענה ולא-תשב עוד לנצח ולא תשכון עד-דור ודור:
ישעיה לה ז : והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא:
ירמיה י כב : קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את-ערי יהודה שממה מעון תנים :
ירמיה ט י : ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת-ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב:
ירמיה מט לג
והיתה חצור למעון תנים שממה עד-עולם לא ישב שם איש ולא-יגור בה בן-אדם:
ירמיה נא לז : והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב:
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_spd_0