ביאור:תוספתא/תמורה/ג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת תמורה פרק שלישי
[עריכה]הקדש באפילה
[עריכה]האומר "מה שבמעי בהמה זו הקדש" - מותרת בגיזה ואסורה בעבודה, מפני שמכחיש את הקדשים
"שור זה הקדש לאחר שלשים יום", שחטו בתוך שלשים יום - מותר באכילה. מת - מותר בהנאה
הקדישו לשם שלמים לפני שעברו 30 יום - הרי זה מקודש.
"...מעכשיו לאחר שלשים יום", ושחטו בתוך שלשים יום - אסור באכילה. מת - אסור בהנאה
הקדישו לשם שלמים - הרי זה אינו מוקדש.
"בהמה זו – תודה, מה שתלד – עולה". "בהמה זו – שלמים, מה שתלד – חטאת"
רבי יוסי אומר: יבדק. אם אמר: לכך נתכוונתי, אלא שאין יכול להוציא שני שמות כאחת - דבריו קיימים
אם אמר: מה שקריתי שם לראשון, וחזרתי וקריתי שם לשני - אין דברים אחרונים כלום
מודה ר"מ לחכמים, "מה שתלד בהמה זו - עולה, והיא - תודה"
"מה שתלד בהמה זו - חטאת, והיא - שלמים" - דבריו קיימין
מודים חכמים לרבי מאיר, באומר "בהמה זו תחת שני זבחים אלו", "תחת שני זבחים שאני חייב"
אין דבריו אחרונים כלום.
הקדש מעורב
[עריכה]"בהמה זו תמורת עולה ותמורת שלמים" - הכל תמורת עולה, דברי ר"מ. וחכ"א: דבריו קיימין
ר' יוסי אומר: יבדק. אם אמר "לכך נתכוונתי, אלא שאין יכול להוציא ב' שמות כאחת" - דבריו קיימין.
"בהמה זו - חציה עולה וחציה שלמים" - הכל עולה, דברי ר"מ
וחכ"א: ירעה עד שיסתאב, וימכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים
ור' יוסי אומר: יבדק. אם אמר "לכך נתכוונתי, אלא שאין יכול להוציא שני שמות כאחת" - דבריו קיימין
אם אמר "מה שקריתי שם לראשון, חזרתי וקריתי שם לשני" - אין דבריו אחרונים כלום.
"בהמה זו תחת עולה תחת שלמים" - הכל תחת עולה, דברי ר"מ. וחכ"א: דבריו קיימים
רבי יוסי אומר: יבדק. אם אמר "לכך נתכוונתי, אלא שאין יכול להוציא ב' שמות כאחת" - דבריו קיימים
אם אמר "מה שקריתי שם לראשון, וחזרתי וקריתי שם לשני" - אין דבריו אחרונים כלום.
"בהמה זו, חציה - עולה וחציה - שלמים", והמיר בה - תמורתה כיוצא בה, חציה עולה וחציה שלמים.
תמורת חטאת מומתת, וראו משנה ד, א. ר' מאיר לשיטתו בהלכה ג, שהכל עולה, ובמקרה זה הוא מיקל יותר מחכמים. |
"חציה תחת חטאת וחציה תחת עולה" - הכל מודים שתמות.
חמשה שהביאו זבח אחד, אחד סומך לשום עולה וכולם סמכו לשום שלמים
אם קבוצת אנשים הביאו קרבן שלמים, אבל אחד מהם הקדיש אותו לעולה – יש להמתין שיסתאב ולקנות בחציו עולה ובחציו שלמים. אם כבר שחטו אותו בטעות – יש לשרוף אותו ולהביא קרבנות חדשים. |
ירעה עד שיסתאב, וימכר. בדמי חציה - עולה ובדמי חציה - שלמים
שחטו - תעובר צורתו ויצא לבית השרפה
מצאתו שלמים - תעלה לגבי מזבח מפני שלא היה בלבו כך
כך אמר ר' יוסי: בד"א? בזמן שמתכוין לכך מתחלתו.
אבל סמך לשם עולה, ונמלך ואמר "לשום שלמים" - ה"ז בקדושתה ראשונה
תמורות ותערובות
[עריכה]"הרי זה תמורת זו", "חליפת זו" - הרי תמורה
"זו מחוללת על זו" - לא אמר כלום
בהקדש בדק הבית, "זה מחוללת עליו" - דבריו קיימין
ראו משנה ה, ה-ו. |
"הרי זה חטאת", ו"הרי זו אשם", אע"פ שחייב חטאת או אשם - לא אמר כלום.
"הרי אלו לחטאתי" ו"הרי אלו לאשמי", אם היה חייב - דבריו קיימין; ואם לאו - לא אמר כלום
"הרי עלי חטאתו ועולתו של פלוני", מדעתו של פלוני – יצא, ושלא מדעתו - לא יצא
הלך הלה והביא לעצמו - הרי הן כחטאת ואשם שכפרו הבעלים
עולה שנתערבה בזבחים - ירעו עד שיסתאבו, וימכרו
ויביא בדמי יפה שבהן זבח ובדמי היפה שבהן עולה
המיר באחת מהן ואין יודע באיזו מהן המיר - ה"ז מביא מעות או זבח מתוך ביתו
ואומר: אם תמורת עולה היא - ה"ז שלמים. אם תמורת שלמים היא זה - הרי זו עולה
והרי הן כשני זבחים שנתערבו זה בזה
חזר והמיר באחד מהן, ואין יודע באיזה מהן המיר
הרי זה מביא מעות או זבח מתוך ביתו
ואומר: אם תמורת עולה הוא זה, או תמורת תמורה – הרי זה שלמים
אם תמורת שלמים היא זו - הרי זו עולה
והרי הן כזבח וכתמורה שנתערבו זה בזה
תודה שנתערבה בתמורתה - שתיהן יקרבו ויניף הלחם עמהן
מת א' מהן - לא יקרב שני. חזר והמיר בא' מהן - הרי זה לא יקרב
וכן שלמים שנתערבו בבכור, שניהם ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו כבכור
מת א' מהן - לא יקרב שני. חזר והמיר באחד מהן - הרי זה לא יקרב.