ביאור:שרץ
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שריצה = הולדה והתרבות מהירה, במשמעות חיובית
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
הפועל שרץ מופיע בתנ"ך בכמה מקומות:
א. בתיאור בריאת חיות המים, בראשית א כ-כא: " "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם." "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" " ( פירוט ).
ב. בדברי ה' לנוח אחרי המבול, בראשית ח יז: "כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ הוצא[הַיְצֵא] אִתָּךְ וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ", (בראשית ט ז): "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ".
ג. בתיאור בני ישראל במצרים, (שמות א ז): "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם".
ד. בתיאור מכת הצפרדעים, (שמות ז כח): "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ", (תהלים קה ל): "שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם".
ה. כלוואי לעצם "שרץ" - בתיאור השמדת החיות במבול, (בראשית ז כא): "וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם", בפרשת החיות הטמאות, (ויקרא יא כט): "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ", ויקרא יא מא-מג: " "וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל." "כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד כֹּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם." "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" ".
ו. בסוף פרשת החיות הטמאות, (ויקרא יא מו): "זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ".
ז. בתיאור הנחל שייצא מהמקדש בעתיד, (יחזקאל מז ט): "וְהָיָה כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ אֶל כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כָל אשר יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל".
נראה ש שריצה היא הולדה בכמות גדולה (גם בלשון ימינו, "השריץ" = הוליד בכמות גדולה. אמנם בלשון ימינו נלווית לפועל זה נימה שלילית, ובלשון המקרא לא) . ברוב המקומות (א, ג, ד, ז) נראה שמשמעות הפועל היא ריבוי ניסי, ע"י יצירת יש מאין או "כמעט" מאין.
לפי זה אפשר לפרש את דברי ה' לנוח ובניו (ב): "אַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ, שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ"? הציווי הראשון - "פרו ורבו" - הוא ציווי להתרבות בדרך הטבע, ע"י זכר ונקבה; והציווי השני - "שרצו בארץ ורבו בה" - הוא ציווי להתרבות בדרך שמעל הטבע (למשל ע"י שכפול גנטי...) . ראו עוד במאמר המטרה שלשמה נברא האדם (ב) .
פירושים נוספים
[עריכה]2. שריצה = הימצאות בגובה הארץ: "כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ. בעוף - כגון זבובים. בשקצים - כגון נמלים וחיפושים ותולעים. ובבריות - כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם, וכל הדגים" (רש"י על בראשית א כ) , "ואומרו שרץ נפש חיה הם הדגים. ואמר לשון שרץ להפריש בינו ובין המעופף, כי זה אין לו כח אלא בסמוך ממש לארץ, והמעופף יעופף על הארץ ואינו צריך להסמך" (אור החיים על בראשית א כ) .
- אמנם, לפי זה לא ברורה משמעות הפועל "שָרַץ".
- ועוד, לפי זה קשה להסביר את דברי ה' לנוח ולבניו (ב); וכן הקשה הרמב"ן שם.
3. שריצה = תנועה מהירה, ריצה: "ודעת אונקלוס שענין שריצה כטעם תנועה, אמר בשרץ וברמש - ריחשא דרחיש, ויפה פירש. ויקראו השרצים כן בעבור שתנועתם תמידית. ויתכן שהוא לשון מורכב, יקרא שרץ = "שהוא רץ"... ודע כי כל העוף אשר לו ארבע רגלים יקרא "שרץ העוף" (ויקרא יא כ-כג), מפני שברגליו יסמוך וינוע כשרצים, ואשר איננו כן יקרא "עוף כנף", שעיקר תנועתו לעופף." (רמב"ן על בראשית א כ) .
לפי זה יש לפרש את:
- בריאת הדגים (א) "אשר שרצו המים" = "אשר הניעו והוליכו המים".
- דברי ה' לנוח ולבניו (ב) "שרצו בארץ ורבו בה" = "התנועעו בכולה ותרבו בה".
- בנ"י במצרים (ג) ומכת הצפרדעים (ד) - "פרו ורבו, וינועו לרובם, עד שתמלא הארץ מהם".
תגובות
[עריכה]מאת: יצחק צויג
יצחק צויג (62.90.69.136) ב09:43:26 27.08.2003, בתגובה ל: שריצה = ריבוי ניסי שנשלח על-ידי אראל ב: לא משכנע.
נראה יותר נכון לפרץ 'שרץ' כדבר חי הנמצא בכל מקום.
- "אראל" 08:56:18 29.08.2003
- (0)
- מאת: אלכס
- לדעתי פרוש המילה שרץ - נוכח קיים במקום
- למשל שרצו ביאור - נמצאים ביאור
- לכל נפש השורצת על פני הארץ - כלומר כל נפש הנמצאת ע"פ הארץ
- ואתם פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה - כומר תגדילו את הכמות של בני מינכם ותחיו בארץ ותמשיכו להתרבות בה.
- הפירוש הזה נראה יותר הגיוני
- מאת:
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שריצה - הולדה והתרבות מהירה, במשמעות חיובית
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jrc