הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

רעה = שהה זמן רב ב- / עם-, או: הלך בעקבות-

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: רעה

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: רעה

השורש רעה מציין בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, אכילת עשב על-ידי בהמות, או הובלת בהמות לאכילת עשב, כמו במילים מִרְעֶה , רוֹעֶה ועוד.

אולם, לשורש רעה ישנה משמעות נוספת - התחברות, התיידדות ושותפות, כמו במילים רֵעֵהוּ , רַעְיָה ועוד:

(שופטים יד כ): "ותהי אשת שמשון למרֵעֵהוּ , אשר רעה לו"= שותפו, שהיה במסיבת חתונתו.

(שמואל ב טו לז): "ויבא חושי רֵעֶה דוד העיר, ואבשלם יבא ירושלם"= מכרו ושותפו (למפלגה) של המלך, וכן (מלכים א ד ה): "וזבוד בן נתן כהן רעה המלך"

(משלי כז י): "רעך ורעה אביך אל תעזב..."= מכרו של אביך ( פירוט );
(שיר השירים ד ז): "כלך יפה, רַעְיָתִי , ומום אין בך".

מכאן, שהפועל רָעָה מתייחס לא רק לכבשים אלא גם לבני אדם:

משלי יג כ: "ורֹעֶה כסילים ירוע", משלי כח ז: "רֹעֶה זוללים יכלים אביו", משלי כט ג: "רֹעֶה זונות יאבד הון" - אין הכוונה לרועה-צאן שהכבשים שלו כסילות, זוללות הרבה עשב או עוסקות בזנות, אלא לאדם שמתחבר ומתיידד עם כסילים, גברים זוללים או נשים זונות; ראו רועה כסילים ירוע , רעיו של הבן .

משלי טו יד: [קרי] "לב נבון יבקש דעת, ופי כסילים יִרְעֶה אולת" = פיו של הכסיל יוצר קשר ושותפות עם האיוולת = השטחיות, כי היא מתאימה יותר לאופיו ( פירוט ).

מה המשותף לשתי המשמעויות?

1. ייתכן שהמשמעות היסודית של השורש היא "שהה זמן רב באיזור מסויים": בהמות שוהות זמן רב במרעה , ואנשים שוהים זמן רב בחברתם של רעיהם ומכריהם. הסבר זה יכול להתאים גם לקשר שבין אח לבין אָחו‎: אחים נמצאים יחד, וכבשים נמצאות יחד באחו . בפסוקים רבים אח הוא מילה נרדפת ל רע , כמו ש אחו הוא מילה נרדפת ל מרעה .

2. וייתכן שהמשמעות היסודית היא "הנהיג" או "הלך בעקבות": רועה מנהיג את הכבשים שהולכות בעקבותיו, ורֵעים מנהיגים זה את זה והולכים זה בעקבות זה (ע"פ אביתר כהן ).

פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות

(תהלים קלט ב): "אתה ידעת שבתי וקומי , בנתה לְרֵעִי מרחוק"; "רעי" מקביל ל"שבתי וקומי", ומסתבר שמשמעותו היא "המקום שבו אני רועה", כלומר - אוכל, או נמצא עם חברים, או סתם רובץ ( פירושים נוספים ).

פסוקים לא ברורים

לפי אבן שושן (בקונקורדנציה), המשמעות "התחבר" היא משמעות השורש גם בפסוקים הבאים (לא הבנתי אותם עד הסוף):

(ישעיהו מד כ): "רעה אפר לב הותל הטהו, ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני"
(ירמיהו כב כב): "כל רעיך תרעה רוח, ומאהביך בשבי ילכו, כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך"
(הושע יב ב): "אפרים רעה רוח ורדף קדים, כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל"
(תהלים לז ג): "בטח בה' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה"

(איוב כד כא): "רעה עקרה לא תלד, ואלמנה לא ייטיב"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-10-30.

תגובות

מאת: אביתר כהן

נראה לי שבמקור "רועה" פירושו :

הולך בעקבות ../ מאסף / רודף / מחפש / מבקש

ודומה לשורש "דבר" (כמו שכבר כתבתי בעבר..)

ובהשאלה המקום בו היו רועים את העדר נקרא מקום "מרעה / מדבר"

מקום "מרעה / מדבר" נקרא כך גם משום ששם הצאן תר אחר מזון לאכילה..

הושע יב ב : אפרים " רעה " רוח , " ורדף " קדים כל-היום כזב ושד ירבה וברית עם-אשור יכרתו ושמן למצרים יובל:

משלי יג כ [קרי] : " הולך את " חכמים יחכם, " ורעה " כסילים ירוע : {= " הולך בעקבות " ..}

משלי טו יד [קרי] : לב נבון " יבקש " דעת , ופי כסילים " ירעה " אולת:

תהילים לז ג : בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ " ורעה " אמונה : {= "{{{1}}}" }

"{{{1}}}" פירושו גם חבר / "אח"

זה מקביל כנראה לקשר בין מקום "מרעה" , "לאחו"

בראשית מא ב : והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר " ותרעינה באחו " :

שמות לב כז : ויאמר להם כה אמר ה' אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה

והרגו איש את " אחיו " ואיש את " רעהו " ואיש את קרבו:

דברים טו ב : וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את " רעהו " ואת " אחיו " כי קרא שמטה לה':

שמואל ב ג ח : ויחר לאבנר מאד על-דברי איש-בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה-חסד עם-בית שאול אביך

אל- " אחיו " ואל- " מרעהו " ולא המציתך ביד-דוד ותפקד עלי עון האשה היום:

ישעיה יט ב : וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש- " באחיו " ואיש " ברעהו " עיר בעיר ממלכה בממלכה:

ישעיה מא ו : איש את- " רעהו " יעזרו " ולאחיו " יאמר חזק:

ירמיה כג לה : כה תאמרו איש על- " רעהו " ואיש אל- " אחיו " מה-ענה ה' ומה-דבר ה':

ירמיה לא לג : ולא ילמדו עוד איש את- " רעהו " ואיש את- " אחיו " לאמר דעו את-ה'

כי-כולם ידעו אותי למקטנם ועד-גדולם נאם-ה' כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר-עוד:

ירמיה לד יז : לכן כה-אמר ה' אתם לא-שמעתם אלי לקרא דרור איש " לאחיו " ואיש " לרעהו " הנני קרא לכם דרור נאם-ה'

אל-החרב אל-הדבר ואל-הרעב ונתתי אתכם (לזועה) לזעוה לכל ממלכות הארץ:

מאת: אראל

ההקבלה בין מרעה - אחו לבין רע - אח מעניינת מאד,

אולם המושג "אח" מציין בדרך-כלל קשר שיוויוני, ולא קשר של הנהגה או רדיפה. לכן נראה לי יותר, שגם השורש "רעה" משמעו בעיקר "שהה בחברתו של-"; הכינוי "רועה" מציין בעיקר את העובדה שהוא נמצא עם הכבשים, ולא דווקא שהוא מנהיג אותם.

ואולי השורש כולל את שתי המשמעויות, כפי שניתן ללמוד מתהלים כג: "

ה' רועי לא אחסר...

על מי מנוחות ינהלני .... ינחני במעגלי צדק...

גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי ..."

מאת: אביתר כהן

לרועה יש משמעות די ברורה של מנהיג (ומאסף)

לרע / חבר / אח יש (גם) משמעות של תמיכה

זאת אומרת מישהו שנמצא כביכול מאחוריך (מאסף)

ותומך בך (ולהיפך , תמיכה הדדית)

(אגב , עוד לא כיוונת את השעון - חורף..)

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רעה - שהה זמן רב ב- / עם-, או: הלך בעקבות-

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/reh