ביאור:משלי כז י
משלי כז י: "רֵעֲךָ ורעה[וְרֵעַ] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ; טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק."
תרגום מצודות: רעך האוהב אותך וגם את אביך אהב, מהנראה שנשרשה האהבה, ולזה אל תעזוב אהבתו; ואל תבטח לומר 'הנה בבוא עלי יום איד (מקרה רע) אבוא אל בית אחי לשאול מעמו עזרה', כי יותר טוב שכן הקרוב עמך בכל עת כרעים אהובים, מהאח הרחוק ממך ולא יתחבר עמך.
תרגום ויקיטקסט: אל תעזוב ותתנתק מאדם שהיה רֵע (מכר קרוב) שלך ושל אביך; כך לא תצטרך לבוא אל בית אחיך ולבקש את עזרתו ביום אידך (צרתך). שכן קרוב יוכל לעזור לך טוב יותר מאח רחוק; טוב יותר להיעזר בשכנך הקרוב אליך מלהטריח את אחיך הגר רחוק ממך.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כז י.
דקויות
[עריכה]רעך ורעה אביך אל תעזוב
[עריכה]1. בלשון ימינו, רֵע הוא חבר.
- אולם לפי זה, קשה להבין מה הקשר בין "רעך ורעה אביך אל תעזב" לבין "טוב שכן קרוב מאח רחוק", והרי השכן הוא לא תמיד חבר - יש גם שכן שהוא אויב!
2. יש שפירשו ש"שכן קרוב" הוא חבר הקרוב אליך בנפשו, ושוכן בקרבתך מרוב אהבתו אליך; לפי זה, המסר של הפסוק הוא, שקשר של אהבה וידידות חשוב יותר מאשר קשר של משפחה (רש"י, מצודת דוד)
- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של המילה "שכן".
3. אולם, המילה רֵע בלשון המקרא משמעה מכר - לא דווקא חבר; כלומר אדם שיש לנו היכרות ממושכת עמו, לא דווקא יחסי ידידות. בפרט, שכֵן הוא רֵע, גם אם אנחנו איננו אוהבים אותו כלל (יש פסוקים שבהם רֵע הוא דווקא אויב). גם בתרגומים האנגליים על חלק מהפסוקים (לא כולל הפסוק שלנו), המילה רֵע מתורגמת כ-neighbour (שָכֵן).לפי זה, המסר של הפסוק הוא, שצריך לטפח את היחסים עם האנשים שנמצאים בסביבתנו הקרובה - השכנים והמכרים, ולא להסתמך רק על קשרי המשפחה.
בעידן האינטרנט אנחנו יכולים להכיר הרבה יותר אנשים מבעבר, אך ההיכרות היא שטחית למדי, וקשה לנו לדעת האם באמת אפשר לתת אמון בכל האנשים שאנחנו פוגשים. ספר משלי מלמד, שההיכרות לאורך שנים היא הנכס החשוב ביותר שיש לנו:
רעך הוא מכרך, אדם שיש לך היכרות ממושכת עמו*; רעך ורעה אביך אל תעזוב - אדם שאתה מכיר ושגם אביך הכיר, כלומר הוא נמצא בקשר עם משפחתך במשך שני דורות לפחות. היכרות ממושכת כזאת מאפשרת לך לתת אמון באותו אדם. אמון הוא נכס חשוב ביותר, ולכן ראוי לשמור על קשר עם אותו אדם ולא לעזוב אותו.
ובית אחיך אל תבוא ביום אידך - כאשר האדם שומר על קשר עם שכניו ומכריו הקרובים, הוא יכול לסמוך עליהם שיעזרו לו בעת צרה, ולא יצטרך ליסוע רחוק כדי לבקש עזרה מקרובי משפחתו. ולכן:
טוב שכן קרוב מאח רחוק - טוב יותר לשמור על קשרים עם השכנים הקרובים מאשר לסמוך על עזרתם של קרובי משפחה רחוקים.
4. ועל-דרך הדרש, רעך הוא ה', והמילה שכן רומזת לשכינה: "הפירוש העיקרי הוא, שלא יעזוב האדם את דבקותו יתברך, שנקרא רעהו ורע אביו, כי גם הוא לא יעזבנו בעת צרתו. ולא יאמר בליבו: אלך אצל אחי בעת צרתי והוא יעזרני, שהרי אם יעזוב את דבקותו ית', אפילו האחים יהפכו לו לאויבים... והשכינה שרויה תמיד אצל האדם הכשר הבלתי עוזב את דבקותה, והיא תעזרנו יותר מן האח שהוא רחוק ממנו ית' מפני מעשיו הרעים, ואין לו עזר לעצמו, וכל שכן שלא יוכל להיות עזר לאחיו, וזהו שאמר: טוב שכן קרוב מאח רחוק" (רמ"ד וואלי).
ובית אחיך אל תבוא ביום אידך
[עריכה]ניתן לפרש כהבטחה או כהמלצה:
1. הבטחה - אם תשמור על יחסים טובים עם שכניך, לא תצטרך לבקש עזרה מקרוביך.
2. המלצה - אל תכביד על קרוביך בעת צרה, פנה קודם לשכנים (יעל).
הקבלות
[עריכה]1. החשיבות של יחסי שכנוּת טובים נזכרת גם בדברי חכמי המשנה: "אמר להם [רבן יוחנן בן זכאי]: צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם... רבי יוסי אומר: שכן טוב" (משנה אבות ב ט). חכמי התלמוד הסיקו מפסוק זה מסקנה הלכתית: מעשה באדם אחד, שכתב בצוואתו "נכסיי - לטוביה". אחרי מותו, באו שני אנשים בשם טוביה: אחד שכן ואחד בן-משפחה. חכמי התלמוד פסקו, על-פי הפסוק שלנו, שהיורש יהיה טוביה השכן ולא טוביה בן-המשפחה.
2. כשהייתי ילד, לפני כ-20 שנה, היתה בטלביזיה החינוכית (שאז נקראה "לימודית") תכנית ללימוד ערבית בשם "ג'ארכ - קריבכ" (בערבית - "שכנך הוא קרובך"). המנחה, שייקה אופיר, הסביר שזוהי המקבילה הערבית לפתגם "טוב שכן קרוב מאח רחוק". יוצרי הסדרה, כנראה, למדו מהפסוק שלנו, שהעם היהודי צריך לשמור על יחסים טובים עם שכניו הערבים, כי "טוב שכן קרוב מאח רחוק" - אם נהיה ביחסים טובים עם השכנים שלנו, הם יעזרו לנו יותר מאשר קרובי-משפחתנו היהודים שנמצאים בגולה. אירועי השנים שחלפו מאז ועד היום לא הצדיקו מחשבה זו.
3. מומחים להישרדות מדגישים את החשיבות של קשרי-אמון עם השכנים בשעת-חירום: "During a prolonged emergency, when chaos and lawlessness are the order of the day, your chances for survival may depend on your ability to network with your neighbors. No matter how well armed you are, you will probably have little chance against a gang of marauding vandals and bandits intent upon taking your possessions, and possibly your life. If you ban together with your neighbors for your mutual defense your chances for survival will increase greatly" (the new survivalist).
4. פתגם אנגלי אומר: "Make new friends, but keep the old; those are silver, these are gold".
5. פתגם אינדיאני אומר: "כמה מוזר הוא האדם הלבן. הוא מדבר עם אנשים הנמצאים מעבר לים, אך אינו מכיר את שכניו".
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/27-10