ביאור:משלי יח כ
משלי יח כ: "מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ, תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע."
תרגום מצודות: מפרי פי איש (מאמרי פיו) תשבע בטנו, רוצה לומר הגמול כהמפעל, הטובה היא אם רעה; והאמרים הבאים משפתיו ישבע. וכפל הדבר במילים שונות.
תרגום ויקיטקסט: כל איש, המטפח את כישרון הדיבור שלו, יוכל להתפרנס ולהשביע את בטנו מהפרי (התוצאה) של דברי פיו; הזרעים שהדובר זורע בדבריו בסופו של דבר ינבטו ויצמחו, והדובר ישבע מהתבואה של דברי שפתיו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח כ.
דקויות
[עריכה]הפסוק עוסק בדיבורים - פי איש, שפתיו; אך הוא מדבר גם על בטנו.
בטן
[עריכה]ניתן לפרש את הפסוק לפי כמה משמעויות של הבטן:
1. בטן = המקום שבו מתעכל המזון. לפי זה, הפסוק מלמדנו שאדם יכול לשבוע מדיבורים. בימינו זה מובן מאליו, שהרי יש אנשים רבים שמתפרנסים יפה מדיבורים, כגון מרצים, דיפלומטים, זמרים ועוד; אך ייתכן שבימי ספר שלמה המלך הדעה המקובלת היתה שכדי להתפרנס צריך לעבוד בגוף, ושלמה רצה לעודד את האנשים שיש להם כישרון מילולי לפתח אותו לקריירה.
ובתלמוד דרשו, שאדם המשקיע בלימוד תורה ובשינון מסורות שלמד מרבותיו, יכול לזהות את הבהמות הטהורות ולאכול מהן לשובע (רב שמואל בנו של רבי אבהו, חולין נט ב).
2. בטן = המקום שבו מרגישים כעס וטינה (משלי יח8). שם הכוונה היא, שכשאדם מאשים את הזולת בשנאה ובכוונה רעה, הדבר גורם להרגשה רעה באיזור הבטן*; הפסוק שלנו מלמד, שכאשר האדם מדבר דברים רגועים ואוהבים, הדיבור שלו יכול להרגיע את הרגשות הרעים הללו. מצב הרוח שלנו מושפע מדיבורים של אנשים אחרים, אבל אנחנו יכולים גם להשפיע עליו בעצמנו באמצעות דיבורים טובים ונעימים (ע"פ רלב"ג).
3. בטן = המקום שבו שומרים דברי תורה (משלי כב18). לפי זה, הפסוק שלנו מלמד שיש ללמוד תורה בקול רם, כי הלימוד בפה ובשפתיים חודר טוב יותר לבטן ולזכרון (ע"פ הגר"א, מלבי"ם, דעת מקרא).
- אולם, לפי זה לא ברור, מדוע נאמר "בטנך" ולא "לבך", שהרי בדרך-כלל החכמה מיוחסת ללב; ראו גם פירושים שונים לפסוק בפרק כב.
פרי - תבואה
[עריכה]לענ"ד, פרי מציין תוצאה ארוכת-טווח - כמו עץ, שיש לחכות מספר שנים עד שהוא נותן פרי; ותבואה מציינת תוצאה קצרת-טווח - כמו שדה חיטה, הנותן תבואה תוך מספר חודשים.
בין כך ובין כך, הפסוק מלמד שההשפעה של דיבורים אינה מתגלה באופן מיידי. גם אם דיברת והסברת, ונראה לך שאף אחד לא הבין ואף אחד לא השתכנע, אל תתייאש! הדיבורים הם כמו זרעים, הם ינבטו ויצמחו ויתנו תבואה ופרי.
הקבלות
[עריכה]הביטוי מפרי פי איש נזכר בשני פסוקים נוספים, וניתן לפרש אותו על סוגים שונים של דיבורים שהאדם מקבל עליהם תגמול:
(משלי יב יד): "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב, וּגְמוּל יְדֵי אָדָם ישוב[יָשִׁיב] לוֹ" - דברי שכנוע הגורמים לאדם אחר לעשות מעשים טובים בידיו*;
(משלי יג ב): "מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס" - דברי אזהרה מפני בוגדים המתכננים מעשי חמס*;
ובפסוק שלנו, לא נזכרו מושגים ערכיים כמו טוב או חמס, ולכן מסתבר שהכוונה לדברי חכמה וכישרון כלליים, שהאדם מתפרנס מהם.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/18-20