ביאור:משלי ד ד
משלי ד ד: "וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי 'יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה;"
תרגום מצודות: - ועם כל אהבתו אלי, הורני (לימדני) הדברים האלה ואמר לי: דברי תוכחתי יסעדו לבך, למען תשאר עומד ביראת ה'; שמור את המצוה אשר אני דובר אליך בשם ה', ובשמירתם תשיג החיים.
תרגום ויקיטקסט: - אבי היה המורה שלי, וכך הוא אמר לי:
דבריי יתמכו (יחזקו) את לבך - את הכוחות הפנימיים, השכל והאופי שלך; לכן לבך צריך לתמוך ולהיצמד לדבריי, שמור את מצוותי כי הן ישמרו על חייך -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד ד.
דקויות
[עריכה]איפה האם?
[עריכה]בפסוק הקודם נזכרו האב והאם, אבל כאן נזכר רק אחד ובלשון זכר יחיד "וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי", כלומר רק האב מדבר. איפה האם?
1. ע"פ הפשט, האב והאם נחשבים לגוף אחד. האב מדבר גם בשם האם.
2. ולענ"ד, האם מדברת בקטע הבא (פסוקים 10-19), העוסק בהתמודדות עם לחץ חברתי, או בקטע שאחריו (פסוקים 20-27), העוסק בשמירה על הבריאות. האב מלמד כישורים שכליים, והאם מלמדת כישורים חברתיים רגשיים וגופניים.
מי יתמוך במי?
[עריכה]1. לפי רוב המפרשים, הכוונה "דבריי יתמכו בליבך" - דברי המוסר שאני אומר לך יתמכו ויחזקו את מחשבותיך, כך שלא יתנודדו ויתרחקו מדרך החכמה: "כי הלב, שהוא כוח הממשלה אשר בנפש, הוא נע ונד, ואינו עומד רגע על מצב אחד, כי התאוה ויצר הלב יסיתוהו בכל רגע לסור מחוקי החכמה, לכך דבריי יתמכו את ליבך, שיעמוד על מצב החכמה ולא ינוד ממקומו..." (מלבי"ם).
- אולם, לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב בלשון רבים "יתמכו דברי לבך".
2. לכן ייתכן שהכוונה הפוכה - "לבך יתמוך בדבריי" - לבך = מקום המחשבות שלך צריך לתמוך בדבריי, שלא ישכח אותם: "יתמוך דבריי ליבך - שלא תשכחם, אלא תחשוב בהם תמיד ולא תקצר בדבר" (ר' יונה גירונדי); וכן לחפש תימוכין והוכחות לדבריי, כלומר, להתעמק בדבריי ורק אחר-כך להתחיל לחדש חידושים; ראו בפסוק הבא.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-04