ביאור:מ"ג שמות ד כה
וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר[עריכה]
צר. כמו חרבות צורים. תער מלוטש איזמל חריף. וכן אף תשיב צור חרבו. נתעקם ונכפף חידוד חרבו. ולכך לא הקמתו במלחמה:
ותקח צפורה צור. דבר חד. כמו חרבות צורים שהם חדים. וכמוהו אף תשיב צור חרבו.
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] והיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד יריכיו וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום הבינה צפורה שבשביל המילה הוא:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] והנה טעם ויפגשהו שבא חולי על משה מהשם שלא עלה על לבו. וזהו ויבקש המיתו אם לא יומל בנו. ובעבור שאחזתו רעדה לא יוכל הוא למולו ומלה אותו צפורה כי הוא גלה לה זה הסוד:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] ודע כי לפי המדרש הזה יש לתמוה כי כיון שהיה משה במלון למה אמר ותקח צפורה צור והראוי למשה שישתדל הוא בעצמו במצוה, וע"כ פירש רבינו חננאל ז"ל כי משה לא היה שם במלון כי כן הזכיר למעלה ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, ובאור הפסוק ששלח אותם לפניו ואח"כ וישב משה מצרימה וכיון שכן לא היה משה עתה במלון, ואמר ויבקש המיתו כלומר לנער שהיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו וחוזר ובולעו מרגליו ועד מקום המילה ואז ותקח צפורה צור כי הבינה שהיה העונש על שאחרה זמן המצוה ולא מלה אותו ביום שמיני, כך פי' רבינו חננאל ז"ל בראש סדר וישמע יתרו, ובפי' רש"י ז"ל ראיתי כי משה היה במלון אבל היה חולה ולא היה יכול למולו ומלה אותו צפורה:
ותכרות וגו'. הועילה לו למשה המצוה להצילו כמו קרבן כעין שעשו גדעון ומנוח כשנראה להם המלאך
וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] ואחרי כן פירש שהוא אליעזר. על כן כתיב את ערלת בנה ולא הזכירו בתחלה. כי עוד לא נקרא שמו. וכמוהו ויהי בלדתה ויתן יד:
וַתַּגַּע לְרַגְלָיו[עריכה]
ותגע. לשון מפעיל. אבל ויגע בארבע פינות הבית לשון פועל.
ותגע לרגליו. השליכתו לפני רגליו של משה:
נגע לרגליו של משה התרצה המלאך בכך. כי לרגליו של מלאך אינו רוצה לפרש. כי מי יודע אם ראתה רגלי המלאך:
וטעם ותגע לרגליו לפי דעתי לרגלי משה כדרך וראה הדם על המשקוף ולא יתן המשחית. ע"כ וירף ממנו ממשה שסר החולי והרעדה. ורב שמואל אמר כי לרגליו לרגלי אליעזר גם כן וירף ממנו. א"כ יש להשיב עליו אם החלי היה על אליעזר איך מלה אותו להוסיף לו מכאוב על מכאובו. ומנהג אנשים לקרוא לבן כאשר יומל חתן.
וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי:[עריכה]
ותאמר. על בנה: כי חתן דמים אתה לי. אתה היית גורם להיות החתן שלי נרצח עליך. הורג אישי אתה לי:
כי חתן דמים אתה לי. בדמים הללו ישאר לי חתני: חתני. בעלי:
וטעם דמים. [כמו] כי איש דמים אתה לי. כי בעבורך ימות בעלי:
ותאמר כי חתן דמים אתה לי. עשיתי זה כי אתה כשנשאתני והיית "חתן" "לי", התנית עמי שנמול את בנינו ונוציא מהם "דם" ברית. וכל זה אמרה לזכות משה לפני המבקש להמית.