ביאור:מ"ג דברים ב כג
וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם:
[עריכה]והעוים היושבים בחצרים וגו'. (חולין ס) עוים מפלשתים הם שעמהם הם נחשבים בספר יהושע שנאמר (יהושע יג) חמשה סרני פלשתים העזתי והאשדודי והאשקלוני והגתי והעקרוני והעוים
ועל דעתי העוים הם החוים, כי המנהג בכתוב שיחליפו השמות כאשר אמרנו (לעיל פסוק י) בהיותם מורים על ענין אחד, והנחש יעות עצמו בדרך. ובבראשית רבה (כו ז) אמר ר' אלעזר ברבי שמעון שהיו בקיאין בעפרות כנחש, בגלילא צוחין לחויא עויא. ונהגו בו חכמים לקרותו עכנא ולקרותו חכינא. ואמרו (רות רבה ה ו) ויעתר לו וישמע תחנתו (דהי"ב לג יג), אמר רבי לוי בערביא צוחין לחתירה עתירה. ואמרו (איכה רבה ב ב) איכה יעיב באפו ה', אמר רבי חמא בר' חנינא איך חייב ה' ברוגזו, אית אתרא דצוחין לחיבא איבא. חוקים עוקים, ומורגל הוא בלשון. ומה עויא אומר בדבר זה, על רבי חייא: וכן נהגו רבותינו לומר על "היסח הדעת" שהוא במקום "היסע הדעת", ובירושלמי לעולם "הסיעו", ובמשנה, והסיע את לבו מלאכול. וכן אמרו המפרשים בעושו ובאו כל הגוים (יואל ד יא), שהוא חושו. ובמכילתא (בא ז), ר' יאשיה אומר על תקרי ופסחתי אלא ופסעתי, שהמקום ב"ה מדלג על בתי בני ישראל, עשאו מלשון פסיעות, בחלוף חי"ת בעי"ן. ועתה השלים להודיענו כל ארץ החוי שאבדה מהם, כי ממנה לעשו והיא אסורה לנו, וממנה לכפתורים ונקח אותה מהם: ובבראשית רבה (שם) מצאתי כי העוים הם רפאים, אמרו בפסוק הנפילים היו בארץ (בראשית ו ד), רפאים הם העוים, רפאים שכל מי שרואה אותם לבו רפה כשעוה, עוים שהיו בקיאין בעפרות כנחש וכו'. ועוד אמרו שם (ב"ר מד כג) במתנתו של אברהם, רבי דוסתאי בשם רבי שמואל לפי שאינו מזכיר כאן חוי לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם: וכאשר עיינתי בזה מצאתי כי הדבר אמת ויציב ונכון וקיים. כי השבעה גוים שירשו ישראל שהזכירם משה רבינו להם כמו שאמר (להלן ז א) ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים, והששה מאלו נזכרים במתנתו של אברהם, והחוי לא נזכר שם, ועל כל פנים הוא הרפאים או מן קיני קנזי וקדמוני, ורבותינו (ב"ר שם) כלם אומרים כי קיני קנזי וקדמוני לא נחלו ישראל ועתיד להנחילם להם, ובהם נאמר ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך (להלן יט ח), וכן לא הוזכר בשום מקום שנחלום בימי יהושע, אם כן הרפאים שנתן לאברהם הוא החוי שהוא הבן הששי לכנען (בראשית י יז). ואביו קרא לו חוי, ובימי אברהם כנו לו רפאים: ועל דעתי הוא שם מכונה מן החוי, על שם חור פתן ומאורת צפעוני (ישעיה יא ח), כי הטמונים בעפר יקרא הלשון רפאים, כמו הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם (איוב כו ה), וארץ רפאים תפיל (ישעיה כו יט): והנה בני החוי הזה רבו למעלה, וכאשר נפוצו משפחות הכנעני נחלה המשפחה הזאת ארצות גדולות, ומהם שתקרא ארץ רפאים ומהם חורים ומהם עוים, ובכללם כלם חוי וכולם רפאים, כאשר בעמנו אפרים יהודה וישראל ובכללם כולם ישראל. והשמות האלה כולם מתוארים מן החוי, כי כאשר היה שמו חוי כנו לו מן חויא רפאים, שהנחש שוכן בחורי עפר, והחורי והעוי על שם הנחש כמו כן, כאשר פירשתי (לעיל פסוק י): והקב"ה נתן לאברהם הרפאים בכללם, ומשה יזכיר לישראל החוי השם הראשון שקרא לו אביו, כי ארץ רפאים בימי משה כבר נחלקה וממנה אסורה לישראל: (...)אבל רש"י כתב, עוים מפלשתים הם, שעמהם נחשבים בספר יהושע (יג ג) העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים, ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל ללכת בארצם, ולהוציאם מארצם הבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מותרים לקחת מידם: ולא נתכוונו אצלי דברים הללו, כי הכתוב לא ימנה העוים מפלשתים, אבל ימנה חמשת סרני פלשתים ויזכירם ואחרי כן יזכיר העוים בעם אחר, יאמר כי מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה הכל תחשב מארץ כנען, חמשת סרני פלשתים אשר ימנה וגם העוים שהם גוי אחר. ולדברי הרב הנה הותרו העוים שירשו אותם כפתורים, ושאר סרני פלשתים מי התירם, ולמה יכבשו את כלם, כי יהושע הוא המכבש את הפלשתים והעוים. ועוד למה תהיה ארץ פלשתים לאברהם כלל, ולמה הוצרך אבימלך לבריתו בזה ופלשתים מבני מצרים היו וכן הכפתורים, ואינם מעשר עממין: אבל הדבר בהפך, כי הכפתורים והפלשתים השמידו מן הכנענים, כי אבימלך מלך גרר היה, והעזתי יושב בעזה, וצידון עיר פלשתים, ואלה מגבול הכנעני הם שנאמר ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה: והנראה בעיני, כי פלשתים וכפתורים יחשבו עם אחד, וכן אמר הכתוב (ירמיה מז ד) כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור, וזה טעם "כפתורים היוצאים מכפתור", כי יצאו מכפתור עם מעט לגור באשר ימצאו והשמידו את העוים היושבים עד עזה שהם מזרע כנען, וישבו תחתם בעזה ואשקלון ואשדוד וגת ועקרון, והכל מגבולות כנען, וחלקו אותה לחמשה סרניהם, ושם הגלילות ההם פלשת ונקראו גם הם פלשתים, ונשאר לעוים יתר ארצם כאשר הזכיר יהושע. וזהו שאמר (שם) פלשתים שארית אי כפתור, כי פלשתים הם, וזה טעם אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים (בראשית י יד), כמו שפירשתי שם: ומה שאמר הכתוב (עמוס ט ז) הלא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר, יספר מלחמות ה', כי הוא אשר העלה את ישראל מארץ מצרים באותות ובמופתים ובמלחמה, והעלה פלשתים מכפתור ארצם כי הוציאם משם לתת להם בנס גדול את העוים, והשמידום וישבו תחתם, ועזבו כפתור לאחיהם. או שהיה הענין כאשר הזכרתי, כי העוים בני כנען יושבי הארץ בראשונה היה שמם פלשתים, כי שם הארץ פלשת, והכפתורים היוצאים מכפתור כאשר השמידום הגלו מהם לכפתור ארצם, אשר היא מכלל ארץ מצרים ליד אחיהם, וה' גאלם משם וחזרו למקומם לא ידענו באי זה דור מן הדורות: והנה פלשתים יושבי ארץ כנען הם, ולכך אמר הכתוב (צפניה ב ה) דבר ה' עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב. וכן ישראל לא הורישו פלשתים עד שעבר זמן השבועה, שמתו שלשה דורות מן הפלשתים באותה הארץ של אבימלך, וכן אמרו במדרש (מכילתא ריש בשלח), כי קרוב הוא, קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך, עדיין נכדו קיים. זהו הראוי והנכון בענין הזה: אבל בגמרא בפרק ואלו טרפות (חולין ס:) אמרו כדברי רש"י במחלוקת. ורב אמר התם עוים מתימן באו, ותניא כותיה. ותימן זרע אדום, כדכתיב (ירמיה מט ז) לאדום כה אמר ה' צבאות האין עוד חכמה בתימן, וזה אפשר הוא, ויאמר הכתוב כי העוים שהם מבני עשו קצת ארצם טהרה ביד הכפתורים כעמון ומואב שטהרו בסיחון. ומה שכתבתי הוא הטוב והישר:
בפרק אלו טרפות בגמ' עויס מתימן באו ולמה נקראו עוים שעיוו את מקומם. ר"א שאיוו לאלהות הרבה ואל"ף מתחלפת בעי"ן. ד"א שכל הרואה אותם אוחזתו עוית פי' חולי ששמו כן. ובבראשית רבה עוים שהצדו צ"ל שהצדו את העולם ושהצדו וכו' וכו' החריבו העולם בזמנם וגרמו שיחרב לעתיד במבול את העולם והוצדו מן העולם וגרמו לעולם שיצוד הה"ד עוה עוה עוה אשימנה. ר' אלעזר בר' שמעון אומר שהיו בקיאין בעפרות כנחש בגלילא צווחין לחיויא עיויא:
והעוים היושבים בחצרים עד עזה. עתה מפרש היכן החוי. והעוים כמו והחוים והעי"ן והחי"ת מתחלפות והחוים אם תרצו לידע היכן הם בחצרים הם יושבים כי לא היו חוששין לישב בערי חומה לפי שהיו גבורים וארץ רפאים היא ממלכת עוג כדכתיב ההוא יקרא ארץ רפאים היא שנתתי לאברהם אביהם באו ורשו אותה אבל ארץ מואב שנטלו מן האימים שהם גדולים כענקים ורפאים אינו אותו רפאים שנתתי לאברהם כי המואבים יקראו כו' וגם ארץ בני עמון שלקחו מן הזמזומים לאו היא נמי אותו רפאים כי העמונים יקראו להם זמזומים ולא נקראו רפאים כי אם מפני שרפאים ישבו בה:
והעוים הישבים בחצרים עד עזה. יאמר כי העוים היושבים בערי חצרים אשר אין להם חומה סביב, עד עזה שהוא גבול הכנעני כמו שנאמר (בראשית י יט) ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה, הכפתורים שיצאו מכפתור השמידום והם יושבים תחתם. והנה הכפתורים שהם מבני מצרים (שם פסוקים יג יד) ואינם ממתנת אברהם, ארצם היא של ישראל, מפני שהכפתורים לכדו אותה מבני כנען: והכתוב שאמר על ארץ פלשתים (שם כו ג) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, מן הטעם הזה היה, כי הארץ ההיא היתה מתחלה לבני כנען. ומפני זה הורישו ישראל בימי יהושע חמשת סרני פלשתים העזתי האשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים (יהושע יג ג), שהיו כולם יושבי גבול הכנעני בעזה ובאשקלון ובאשדוד ועקרון, ועל שם מקומם הם נקראים, כי השמידו העוים שהיו מבני כנען היושבים בגבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה וישבו תחתם, וצידון גם היא לפלשתים, כמו שכתוב (יואל ד ד) וגם מה אתם לי צור וצידון וכל גלילות פלשת:
ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם ועכשיו אתם מותרים לקחתם מידם:
(...) והנה הכתוב בא להזכיר בכאן ענין כל ארץ החוי שהם הרפאים וכל הנעשה ממנה. אמר תחלה, כי האמים גם הם מן הרפאים וירש אותם מואב, וחזר ואמר כי החורי אשר הם גם כן מן רפאים ירש אותם עשו, וחזר עוד ואמר כי ארץ בני עמון אף היא ארץ רפאים ואסר כל זה לישראל. ועוד ספר, כי גם כפתורים היוצאים מכפתור לקחו מארצם והיא מותרת לישראל, והזכיר יהושע ארץ הפרזי והרפאים (יהושע יז טו): (...)
כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם. אף אתם תדעו כי הקב"ה ינחילכם את אשר נשבע לאבותיכם:
והעוים היושבים בחצרים עד עזה. עתה מפרש היכן החוי. והעוים כמו והחוים והעי"ן והחי"ת מתחלפות והחוים אם תרצו לידע היכן הם בחצרים הם יושבים כי לא היו חוששין לישב בערי חומה לפי שהיו גבורים וארץ רפאים היא ממלכת עוג כדכתיב ההוא יקרא ארץ רפאים היא שנתתי לאברהם אביהם באו ורשו אותה אבל ארץ מואב שנטלו מן האימים שהם גדולים כענקים ורפאים אינו אותו רפאים שנתתי לאברהם כי המואבים יקראו כו' וגם ארץ בני עמון שלקחו מן הזמזומים לאו היא נמי אותו רפאים כי העמונים יקראו להם זמזומים ולא נקראו רפאים כי אם מפני שרפאים ישבו בה:
והעוים הישבים בחצרים עד-עזה. אף-על-פי שהיו מבני עשו או מבני פלשתים, שנשבע להם אברהם (בראשית כא, כח-לב), לא נמנעו ישראל לכבוש את ארצם. והסבה בזה היתה שלא מצאו ישראל את הארץ בידם, שהרי "כפתרים היצאים מכפתר" מרב העם בעיר, שיצאו לתור להם מנוחה הם השמידו את העוים, ומיד אותם כפתורים כבשו ישראל את הארץ.
וטעם עד עזה. כי היא היתה לפלשתים וכבר היתה בין אברהם ובין אבימלך ברית אם תשקור לי ולניני ולנכדי והכתוב ספר כי העוים לקחו עזה:
(...) והנראה בעיני, כי פלשתים וכפתורים יחשבו עם אחד, וכן אמר הכתוב (ירמיה מז ד) כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור, וזה טעם "כפתורים היוצאים מכפתור", כי יצאו מכפתור עם מעט לגור באשר ימצאו והשמידו את העוים היושבים עד עזה שהם מזרע כנען, וישבו תחתם בעזה ואשקלון ואשדוד וגת ועקרון, והכל מגבולות כנען, וחלקו אותה לחמשה סרניהם, ושם הגלילות ההם פלשת ונקראו גם הם פלשתים, ונשאר לעוים יתר ארצם כאשר הזכיר יהושע. וזהו שאמר (שם) פלשתים שארית אי כפתור, כי פלשתים הם, וזה טעם אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים (בראשית י יד), כמו שפירשתי שם: (...)
והעוים הישבים בחצרים עד-עזה. אף-על-פי שהיו מבני עשו או מבני פלשתים, שנשבע להם אברהם (בראשית כא, כח-לב), לא נמנעו ישראל לכבוש את ארצם. והסבה בזה היתה שלא מצאו ישראל את הארץ בידם, שהרי "כפתרים היצאים מכפתר" מרב העם בעיר, שיצאו לתור להם מנוחה הם השמידו את העוים, ומיד אותם כפתורים כבשו ישראל את הארץ.
[מובא בפירושו לבראשית פרק י' פסוק י"ג] ואמר רבי אברהם כי אלה שמות מדינות ובכל מדינה ומדינה משפחה אחת, ועל כן הם כלם לשון רבים. והראיה הגמורה אשר יצאו משם, כי זה רמז למקום. וטעם תאשר יצאו על דעת המפרשים שהולידם, כלשון מחלציך יצאו (להלן לה יא), וכתב רש"י משניהם יצאו, שהיו הפתרוסים וכסלוחים מחליפים נשותיהם זה לזה ויצאו פלשתים מביניהם, בראשית רבה (לז ה): ועל דעתי בדרך הפשט היו כסלוחים יושבי עיר ששמה כן, והיתה מכלל ארץ כפתור אשר שם כפתורים אחיהם, ויצאו משם מן הכפתורים אשר הם מזרע כסלוחים והלכו לתור להם מנוחה והניחו הארץ לאחיהם וכבשו להם ארץ ששמה פלשת, ונקראו אחר כך פלשתים, על שם הארץ, והוא מה שכתוב (דברים ב כג) כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, והם מבני כסלוחים יושבי ארץ כפתור: