ביאור:מ"ג דברים ב כ
אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא
[עריכה]ארץ רפאים תחשב. ארץ רפאים נחשבת אף היא לפי שהרפאים ישבו בה לפנים אבל לא זו היא שנתתי לאברהם:
תחשב. שהיא בחשבון ארץ רפאים, כלומר שהיא מכללה, וכן מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב (יהושע יג ג), וכן בני רמון הבארותי מבני בנימין כי גם בארות תחשב על בנימין (ש"ב ד ב): ואפשר שגם כן פירוש "יחשבו אף הם" הכתוב למעלה, יאמר האמים אשר ישבו בה לפנים גם הם יחשבו רפאים, שהיו מכללם והם כענקים, ולכן יקראו אותם אמים, והוא הנכון:
ארץ רפאים תחשב אף היא. כמו רפאים שניתן לאברהם בין הבתרים שכתוב שם את החתי ואת הפרזי ואת הרפאים. אף הוא נחשב כרפאים ואף על פי כן נפלו לפניהם ונצחום וכ"ש שאתם תירשון: תחשב. אכל לא נקראת ארץ רפאים כי אם ממלכת עוג בבשן שכתוב בה לפנינו ההוא יקרא ארץ רפאים כלומר הוא רפאים שנאמר בין הבתרים ולכך ירשום ישראל:
ארץ רפאים תחשב וגו'. פי' רש"י וז"ל אבל לא זו היא שנתתי לאברהם, ואין אני רואה הכרח לדבריו, כי היכן מצינו שאמר ה' שאין רפאים אלו בכלל, ועוד כיון שלא פי' ה' לאברהם מין רפאים אלא סתם כל רפאים במשמע, וראיתי שתלה זייניה במה שאמר הכתוב ההוא יקרא ארץ רפאים מאומרו ההוא העירנו שאחרת הגם שנקראת רפאים אינה כפי האמת רפאים, וכן גילה דעתו בסוף פרק אלו טריפות (חולין ס':) ואין הכרח לזה, ותיבת ההוא מי יאמר שבא לשלול רפאים אחרים דלמא בא לשלול חבל ארגוב אחר שאינו נקרא ארץ רפאים כי אם ההוא, וכן הדעת נוטה כשנאמר שתיבת ההוא לדיוק באה, אחר שאמר הכתוב על ארץ עמון ומואב שרפאים ישבו בה וה' נתן לאברהם הרפאים בדרך כלל, ועוד תיבת ההוא יקרא לא מיעטה אלא הקריאה שאינה נקראת כן היום ארץ רפאים אלא ארץ סיחון ועוג ולא ארץ עמון ומואב, גם שתחשב ארץ זו מערי הרפאים שאמר ה' לאברהם לא היתה נקראת באותו זמן ארץ רפאים לפי שנתנה ה' לבני לוט מטעם גלגול דברים של אברהם כאמור בדבריהם (רש"י פסוק ה') ומשל אברהם נתנו ללוט: וכפי זה ידוייק על נכון למה בארץ סיחון ועוג אמר יקרא ובארץ בני לוט אמר תחשב, כי ארץ סיחון ועוג עוד שמה עליה לפי שהיה עוג בה, אבל ארץ בני לוט אינה נקראת ארץ רפאים הגם שהיא נחשבת ארץ רפאים ובכלל רפאים שאמר ה' לאברהם היא נכללת, והעיקר שאני חושב בזה הוא שכל שיאמר הכתוב שתקרא ארץ רפאים היא בכלל מתנת אברהם, ולפי דברי ברייתא של ספרי (ח"ב רצ"ט) שהבאתי בפרשת מטות שארץ סיחון ועוג אינה בכלל הארץ שכרת ה' עם אברהם, ידויק מ"ש הכתוב ההוא יקרא ארץ רפאים על זה הדרך ההוא יקרא ולא יחשב פי' שהעולם קוראים אותו ארץ רפאים אבל כפי האמת אינה נחשבת רפאים בשביל שמה שקורין אותה בני אדם ארץ רפאים לא תכנס בכלל הרפאים שנתן ה', ועיין בסמוך מה שאמר בפסוק ההוא יקרא ארץ רפאים ושם פירשתי באופן אחר:
ארץ-רפאים תחשב אף-הוא. ואין ספק שלא היו בני עמון כדאי להורישם, ועשה האל יתברך להם.
[מובא בפירושו לפסוק ט'] והנה הנחיל השם כל העמים ההם לזרעו של אברהם, אחד מהם לעשו, והשאר לישראל שהוא הבן הבכור, ואין ראוי לגזול מעשו את אשר הורישם האלהים, כי השם יקצוף על הגוזל מהם נחלה שהנחילם הוא יתברך כאשר יקצוף על הגוזל מישראל הארץ אחרי שינחילנה להם, וכענין שיאמר (ירמיה יב יד) על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי וגו'. וזה טעם כאשר עשה ישראל שהזכיר כאן, ועדיין לא נעשה: וכן אמר עוד בבני עמון שהיא מארץ רפאים (פסוק כ), כי גם היא היתה של רפאים בתחלה.
[מובא בפירושו לפסוק ט'] ובעמון כתיב ארץ רפאים תחשב גם היא כלו' אף היא סבורין היו בני אדם שהיא ארץ רפאים ואינו כן כי אם העמונים יקראו להם זמזמים על שם שהיו בעלי מחשבות ותחבולות וכל אלו עם רב וגדול ורם כענקים ולפי שבטחו בחכמתם ובגבורתם היו מורדין בהקב"ה והוא השמידם ומסרם ביד חלשים מהם. אבל שאר האומות שלא היה להם לישראל שום טענה על ארצם לא הוצרכו להזהיר:
רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים:
[עריכה][עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. לאיזה עניין נחשבת ארץ זו" וכו']
זמזמים. מלה מתוקנת על משפט לשון הקדש כמו האחשדרפנים:
[מובא בפירושו לפסוק ט'] והעמונים יקראו להם זמזמים מלשון זממו אל תפק (תהלים קמ ט), אלא שנכפל, כלומר עם שלא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות:
והנה ארץ רפאים היתה גדולה מאד, ולקחו מהם מואב ולקחו מהם בני עמון, ונשארה ממנה לרפאים עצמם, כי עוג היושב בעשתרות מהם כמו שאמר (בראשית יד ה) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, וביהושע (יז טו) ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים. ולכן יאמר הכתוב בגבול מואב ועמון כי לרפאים יחשב, והמואבים והעמונים הם ששנו להם שמות אחרים, אמים וזמזומים:
ארץ רפאים תחשב אף היא. כמו רפאים שניתן לאברהם בין הבתרים שכתוב שם את החתי ואת הפרזי ואת הרפאים. אף הוא נחשב כרפאים ואף על פי כן נפלו לפניהם ונצחום וכ"ש שאתם תירשון: תחשב. אכל לא נקראת ארץ רפאים כי אם ממלכת עוג בבשן שכתוב בה לפנינו ההוא יקרא ארץ רפאים כלומר הוא רפאים שנאמר בין הבתרים ולכך ירשום ישראל:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ג] והנה הכתוב בא להזכיר בכאן ענין כל ארץ החוי שהם הרפאים וכל הנעשה ממנה. אמר תחלה, כי האמים גם הם מן הרפאים וירש אותם מואב, וחזר ואמר כי החורי אשר הם גם כן מן רפאים ירש אותם עשו, וחזר עוד ואמר כי ארץ בני עמון אף היא ארץ רפאים ואסר כל זה לישראל. ועוד ספר, כי גם כפתורים היוצאים מכפתור לקחו מארצם והיא מותרת לישראל, והזכיר יהושע ארץ הפרזי והרפאים (יהושע יז טו):
[מובא בפירושו לפסוק כ"ג] והעוים היושבים בחצרים עד עזה. עתה מפרש היכן החוי. והעוים כמו והחוים והעי"ן והחי"ת מתחלפות והחוים אם תרצו לידע היכן הם בחצרים הם יושבים כי לא היו חוששין לישב בערי חומה לפי שהיו גבורים וארץ רפאים היא ממלכת עוג כדכתיב ההוא יקרא ארץ רפאים היא שנתתי לאברהם אביהם באו ורשו אותה אבל ארץ מואב שנטלו מן האימים שהם גדולים כענקים ורפאים אינו אותו רפאים שנתתי לאברהם כי המואבים יקראו כו' וגם ארץ בני עמון שלקחו מן הזמזומים לאו היא נמי אותו רפאים כי העמונים יקראו להם זמזומים ולא נקראו רפאים כי אם מפני שרפאים ישבו בה: