ביאור:מ"ג בראשית מא מז
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע[עריכה]
ותעש הארץ. כתרגומו ואין הלשון נעקר מלשון עשייה:
ותעש הארץ. הוציאה הרבה תבואה. כמו ועשת את התבואה לשלש השנים:
ותעש הארץ. תבואה בשבע שני השבע. לשון עשיה בכאן לשון רבוי הוא ובא ללמד שהקב"ה צוה את הברכה בתבואה, שכן מצינו לשון עשיה בענין התבואה שנאמר (ויקרא כה) וצויתי את ברכתי לכם וגו' ועשת את התבואה:
לִקְמָצִים:[עריכה]
לקמצים. קומץ על קומץ יד על יד היו אוצרים:
לקמצים. קומץ על קומץ יד על יד היו אוצרים, לשון רש"י. ותרגום אונקלוס לאוצרים, כי החפירות העשויות בארץ לאוצרים או לדברים אחרים יקראו קמצים. באחת הפחתים (ש"ב יז ט) תרגם יונתן בחדא מן קומציא, וכן כל פחת (ישעיה כד יז יח) תרגם קמצא, והוא קרוב מן חופר גומץ (קהלת י ח), כי הגימ"ל תשמש בכאן כמו קו"ף, כאשר תשמש כמו כ"ף באל יחסר המזג (שה"ש ז ג), מן מסכה יינה (משלי ט ב), וכנה אשר נטעה ימינך (תהלים פ טז), שהוא כמו גנה (ישעיה א ל), ויסכרו מעינות תהום (לעיל ח ב), כטעם ויסגרו על ארץ מכורתם (יחזקאל כט יד), מכורותיך ומולדותיך (שם טז ג), וסכרתי את מצרים (ישעיה יט ד), הכ"ף והגימ"ל בהם שוים: וישתוו הקו"ף והכ"ף תמיד, כמו קובע (ש"א יז לח) וכובע (יחזקאל כז י), תקן משלים הרבה (קהלת יב ט), כמו מי תכן את רוח ה' (ישעיה מ יג). ורבותינו יאמרו מלשון קישוט תכשיטים (שבת סג.) ותקשיט (ירושלמי כתובות פ"ו ה"ג). וכן ויציקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תום כל העם לעבור מן העיר (ש"ב טו כד), אמר בו התרגום ואקימו ית ארונא, עשאו כמו ויציגו. וכענין שנאמר בו (שם ו יז) ויביאו את ארון ה' ויציגו אותו במקומו, מלשון אציגה נא עמך (לעיל לג טו), והצגתיו לפניך (להלן מג ט):
לקמצים. בקנה אחד מלא קומץ שבלים ולכך היה השבע גדול:
לקמצים. פי' אפי' מלא קומץ הנשאר בגורן היו נוטלין ממנו חמישית:
לקמצים כמו לגמצים, מלשון (קהלת י ח) חופר גומץ, כי החפירות העשויות בארץ יקראו קמצים, כי הקו"ף מתחלפת בגימ"ל באותיות גיכ"ק. וכן (שמואל ב טו) ויציקו את ארון האלהים, כמו ויציגו מלשון והצגתיו לפניך:
לקמצים. בכל שבלת עשתה קמצים.