ביאור:מ"ג בראשית מא לח
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ[עריכה]
הנמצא כזה. הנשכח כדין אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו. הנמצא לשון תמיהה וכן כל ה"א המשמשת בראש תיבה ונקודה בחטף פתח:
הנמצא כזה. בנין נפעל והוא פועל עבר כאומר הנמצא בעולם כזה. ויתכן להיות הנו"ן סימן המדברים הנמצא אנחנו כזה. דברי פרעה אל עבדיו:
וטעם הנמצא כזה. בעבור שהיה עברי והם שנואי נפש המצריים, לא יאכלו מגעם ולא יתחברו עמהם, כי טמאים הם אצלם, על כן לא רצה למנותו משנה בלא רשותם, ולכך אמר להם שלא ימצאו מצרי כמוהו כי רוח אלהים בו. ואחרי שהודו, אמר ליוסף: אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת, כי מאשר היה הפתרון טוב ונכון בעיני פרעה ובעיני עבדיו היה בעיניהם כאלו כבר בא הכל כמו שפתר להם: ויתכן שירמוז "את כל זאת" גם למה שספר לו שר המשקים. וכמוהו (לעיל כט יג) ויספר ללבן את כל הדברים האלה, הברכות הנזכרות קודם לכן. אמר, אחרי שהודיע אלהים אותך החכמה הגדולה הזאת לפתור כל החלומות הנעלמים והסתומים, ולא יפול דבר מכל דבריך, אין נבון וחכם בכל ענין כמוך, וראוי אתה לנהוג שררה ומלכות ולהיות לי למשנה:
הנמצא כזה וגו'. טעם שלא אמר הנמצא איש אשר וגו' כזה, כי אז היה נשמע כי נמצא איש אשר בו רוח אלהים אלא שאינו בדומה ולא כן נתכוון לומר אלא שלא נמצא מין זה שיש בו רוח וגו' לא ממנו ולא מקצתו:
אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ:[עריכה]
אשר רוח אלהים בו. בפתרון חלומות וכ"ש בחכמת דרך ארץ:
הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו. כן מצינו בנבוכדנצר שאמר לדניאל (דניאל ד) די אנא ידעת די רוח אלהין קדישין בך: