ביאור:מ"ג בראשית מא לה
וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה[עריכה]
ויקבצו. היא הגבייה מבעלי השדות: ויצברו. היא האסיפה ע"י שומרי האוצרות וכן תמצא ביוסף ויקבוץ ויצבור אכל בערים כי כל עיר ועיר יוכלו למכור בשני הרעב:
ויקבצו את כל אכל. הוא החמישית, ואמר את כל אוכל שיטלו אותו מן החטים ומן השעורים והכוסמין ושבולת שועל ושיפון ואורז ודוחן וכיוצא בהם:
את כל אכל. שם דבר הוא לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן ואוכל שהוא פועל כגון כי כל אוכל חלב טעמו למטה בכ' ונקוד קמץ קטן:
[מובא בפירושו לפסוק ד'] ותאכלנה הפרות. על דעתי הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע, ומזה למד יוסף לאמר לפרעה ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות, והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב, כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבואנה אל קרב הרעות. ואיננה עצה, כי הליועץ למלך נתנוהו, רק בפתרון החלום אמר כן. ונשכח כל השבע, ולא יודע השבע, פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע, כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות, רק היו להן למחיה, אילו לא אכלו אותן היו מתות בכחשיהן. ולא כדברי רש"י שאמר ונשכח כל השבע, הוא פתרון הבליעה:
וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים[עריכה]
ויצברו בר. לשון צבירה הוא תחת הקרקע, שנאמר (איוב כז) אם יצבור כעפר כסף. נתן לו עצה לטמון תחת הקרקע וגם לעצור בחדרים על הקרקע, כי לשון צבירה כולל את הכל, מלשון (שמות ח) ויצברו אותם חמרים חמרים:
ויקבצו. היא הגבייה מבעלי השדות: ויצברו. היא האסיפה ע"י שומרי האוצרות וכן תמצא ביוסף ויקבוץ ויצבור אכל בערים כי כל עיר ועיר יוכלו למכור בשני הרעב:
ויצברו בר. הפקידים
ויש אומרים כי טעם בר להיותו עם שבליו. והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת לזרות או להבר. והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור ולא יעמד שם דגן ז' שנים. יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:
תחת יד פרעה. ברשותו ובאוצרותיו:
ויצברו בר תחת יד ממונה של פרעה. וכל זה היה בעל כרחם של מצרים ולכך כ' ויפקד פקידים ויצברו שכן מצינו באחשורוש ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה וגו' אל יד הגי וגו':
תחת יד פרעה. ברשותו ובאוצרותיו.
אוכל בערים. כל מאכל הנצבר יהיה מצניעו באותה העיר.
וְשָׁמָרוּ:[עריכה]
ושמרו כלומר והוא שיהיה דבר המשתמר לאכילה זמן מרובה: