ביאור:מ"ג בראשית טז יא
וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְקֹוָק הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן
[עריכה]הנך. לנקבה. כי הן מלת ענין. כמו עם ומשקלו עמך:
הנך הרה. כשתשובי תהרי כמו הנך הרה דאשת מנוח (שופטים יג):
[מובא בפירושו לפסוק ה'] אנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך. כל בינך שבמקרא חסר וזה מלא קרי ביה וביניך (ר"ל נוכח לנקבה) שהכניסה עין הרע בעיבורה של הגר והפילה עוברה הוא שהמלאך אומר להגר הנך הרה והלא כבר הרתה והוא מבשר לה שתהר אלא מלמד שהפילה הריון הראשון:
[מובא בפירושו לפסוק ה'] אמר ר' הושעיא ביני ובנך כתיב, כבר כתוב ויבא אל הגר ותהר, וכבר היה העובר במעיה, ומה ת"ל הנך הרה וילדת בן, אלא מלמד שהכניסה בה עין הרע והפילה עוברה. אמר רבי חנינא אילו אלישע הנביא אמרה כן ברוח הקדש דיי, ע"כ בב"ר: אבל לפי שמצינו וביניך מלא ויש בו שני יודי"ן, יש לדרוש שהפכה פניה כלפי הגר, ולה אמרה ישפוט ה' ביני וביניך, כלומר העובר שביך, וזה טעם שהכניסה בה עין הרע:
וילדת בן. כמו וילדת ודומה לו (ירמיה כב) יושבת בלבנון מקוננת בארזים:
וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע יְקֹוָק אֶל עָנְיֵךְ:
[עריכה]וקראת שמו. צווי הוא כמו שאמר לזכר וקראת את שמו יצחק:
וקראת שמו ישמעאל. הודיע המלאך להגר שיהיה שמו ישמעאל, כדרך הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו (מ"א יג ב). ואמר לה שהיא תקראנו כן ותזכור כי שמע אלהים אל עניה. ואברהם מעצמו קרא שמו כן שישמע אל ויעננו, או ששרתה עליו רוח הקודש, כדברי רש"י, וקרא אותו ישמעאל כי שמע אלהים אל עני אמו כדבר המלאך: והנכון בעיני כי המלאך צוה להגר שתקראנה כן, והיא יראה בעבור היותה פלגש לקרוא שם לבן אדוניה, וגלתה לו הענין ואברם קיים דבר ה', אבל לא הוצרך הכתוב להאריך בזה:
ישמעאל. בהעלם האל"ף להקל על הלשון: