ביאור:מ"ג בראשית טז ב
וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְקֹוָק מִלֶּדֶת[עריכה]
הנה עצרני ה' מלדת. אף על פי שאמר לתת לך זרע כאמרו "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (לעיל יב, ז), לא אמר שיהיה לך אותו הזרע ממני.
בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי[עריכה]
[עיין בפירושו לפסוק ה' תחת הכותרת "בירור ארוך" וכו']
אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה[עריכה]
אולי אבנה. מגזרת בן. ועוד יתכן שהבן הוא כדמות בנין והאב כמו היסוד ובן חסר ה"א וכן כל חי תאר. או פעל עבר:
אולי אבנה ממנה. לימד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס:
אבנה ממנה. בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי:
אולי אבנה ממנה. אולי קנאת הירך תעורר הכח לפעלותיו ויתחזק להשיג זרע.
וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי:[עריכה]
לקול שרי. (ב"ר) לרוח הקדש שבה:
וישמע אברם. אמר לה כן:
וישמע אברם לקול שרי. לא אמר הכתוב "ויעש כן", אבל אמר כי שמע לקול שרי, ירמוז כי אף על פי שאברם מתאוה מאד לבנים לא עשה כן בלא רשות שרי, וגם עתה לא נתכוון שיבנה הוא מהגר ויהיה זרעו ממנה, אבל כל כוונתו לעשות רצון שרה שתבנה ממנה, שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה, או זכות שתזכה היא לבנים בעבור כן כדברי רבותינו (ב"ר מב ב, עא ז): ואמר עוד ותקח שרי. להודיע שלא מהר אברם לדבר עד שלקחה שרי ונתנה בחיקו. והזכיר הכתוב שרי אשת אברם, לאברם אישה, לרמוז כי שרה לא נתיאשה מאברם ולא הרחיקה עצמה מאצלו, כי היא אשתו והוא אישה, אבל רצתה שתהיה גם הגר אשתו. ולכך אמר לו לאשה, שלא תהיה כפלגש רק כאשה נשואה לו. וכל זה מוסר שרה והכבוד שהיא נוהגת בבעלה:
לקול שרי. נטה לבבו שיהיה דעתה אמתי לפיכך קבל דבריה, לא להתענג במשגל האשה.