ביאור:מ"ג בראשית טז יב
וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ
[עריכה]פרא אדם. אוהב מדברות לצוד חיות כמו שכתוב ויהי רובה קשת וישב במדבר פארן: ידו בכל. לסטים: ויד כל בו. הכל שונאין אותו ומתגרין בו:
פרא אדם. חפשי בין האדם. כטעם מי שלח פרא חפשי. והטעם שלא ימשול בו זר ממשפחתו. ויש אומר פרא ואדם. כמו שמש ירח עמד זבולה ובעבור שהוא פרא ידו בכל. ובעבור שהוא אדם ויד כל בו. והנכון בעיני שיהיה בין האדם כפרא שינצח הכל בכחו ואחר כך ויד כל בו. וכן מפורש בדניאל כי היא החיה הרביעית:
פרא אדם. לשון רש"י, אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכתוב (להלן כא כ) וישב במדבר ויהי רובה קשת. ידו בכל, ליסטים. ויד כל בו, הכל שונאין אותו ומתגרין בו. והנכון כי פרא אדם סמוך, שיהיה איש פרא למוד מדבר, יצא בפעלו משחר לטרף, ויטרוף הכל, והכל יטרפוהו. והענין על זרעו שיגדל ויהיו להם מלחמות עם כל העמים. ורבי אברהם אמר: ידו בכל, שינצח מתחלה כל הגוים, ואחר כן יד כל בו, שינוצח בסוף. ועל פני כל אחיו, שהם בני קטורה, ישכון, שיגדל זרעו מהם:
פרא אדם. "פרא" הוא חמור הבר. אמר שיהיה חמור במזגו מצד האם המצרית, כאמרו על המצרים "אשר בשר חמורים בשרם" (יחזקאל כג, כ), ושיהיה חמור הבר, בהיותו שוכן במדבר, כאמרו "ויגדל וישב במדבר" (להלן כא, כ). ושיהיה "אדם" מצד אביו, כאמרם זכרונם לברכה שעשה ישמעאל תשובה (בבא בתרא טז, ב).
רק "יהיה פרא אדם", ר"ל אדם פראי, בצד א' יהיה פרא למוד מדבר, ובצד א' יהיה אדם מדיני, ויפרש שיהיה פרא כי "ידו בכל ויד כל בו", כאיש פראי עושה מריבה עם הכל, ובצד א' יהיה אדם, "כי על פני כל אחיו ישכון", ועי"כ יהיה ג"כ אדם מדיני עם אחיו ושכניו:
וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן:
[עריכה]ועל פני כל אחיו ישכון. שיהיה זרעו גדול (ב"ר):
ועל פני כל אחיו. שהם בני קטורה. וכן כתוב על פני כל אחיו נפל. וכן בני מדינים מבני קטורה ונקראו ישמעאלים בתורה ובספר שופטים:
[מובא בפירושו לפרק כ"ה פסוק י"ח] נפל. שכן כמו (שופטים ז) מדין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק. כאן הוא אומר לשון נפילה ולהלן הוא אומר על פני כל אחיו ישכון. (לעיל טז) עד שלא מת אברהם ישכון. משמת אברהם נפל:
[מובא בפירושו לפרק כ"ה פסוק י"ח] על פני כל אחיו נפל. ולהלן אמר ישכון (בראשית טז יב) פי' רש"י עד שלא מת אברהם ישכון משמת אברהם נפל, ואם נקבל שישמעאל עשה תשובה אחרי מות אברהם שהרי לא מצינו שעשה תשובה כ"א בזה שהוליך את יצחק לפניו, וא"כ איפכא מיבעי ליה בחיי אברהם היה ראוי לו ליפול ולא במותו שהרי עשה אח"כ תשובה ולמה יפול, והבט ימין וראה כל נפל משמע לשעבר וישכון משמע להבא, א"כ ודאי פירושו נפל לשעבר היינו קודם שעשה תשובה, וישכון להבא לומר שעתיד שישכון אחר שיעשה תשובה. ונוכל לפרש נפל לשון הכנעה, כי כן דרך כל מכניע שנופל לפני כל אדם, כאשר החל ליפול לפני יצחק אע"פ שהיה קטן ממנו מ"מ הוליכו לפניו ונכנע לו כך גם לפני כל אחיו נכנע והיינו נפילה, ובזה יתורץ ג"כ קושית רש"י כי קודם שעשה תשובה ישכון כי לא נכנע, ואחר שעשה תשובה נפל ר"ל נכנע מפני כל אחיו ונפילה זו היא תקנתו.