ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עירובין/פרק תשיעי

ירושלמי עירובין, פרק ט, הלכה א

מתני’: כל גגות העיר רשות אחת. ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים. כל אחד ואחד רשות בפני עצמו

-----------------------------------דף נו

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף נו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נו עמוד א] °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. ^ט_אאחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות. רשות אחת לכלים ששבתו לתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

גמ’: תנן, כל גגות העיר רשות אחת. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. איתפלגון רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°. שמואל שמואל (אמורא)° אמר עד בית סאתים. _{שהמחיצות נעשו לצורך הבתים וכלפי הגגות לא נחשב הוקף לדירה.} ורב רב (אמורא)° אמר מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים. הוו בעי מימר  רצו לאמר, מה פליגי °רבי מאיר רבי מאיר ורבנן? כשעירבו הדירים למטה. ש°רבי מאיר רבי מאיר סובר שהעירוב מועיל גם למעלה. אבל בשלא עירבו לא. ואפילו בשלא עירבו פתר לה כשהיו כולן לאדם אחד. מתניתין שהיו כולן עולין לגג, או בסולם צורי או בסולם מצרי. אבל אם היו כולן עולין בסולם מצרי ואחד עולה בסולם צורי, אותו של צורי נעשה כפתח, והשאר כאילו סילקו עצמם מהגג. ואף שיש סולם, אין זה כפתח. אלא נעשה כמטפס ועולה מטפס ויורד על קיר. תנן, וחכמים אומרים. כל אחד ואחד רשות בפני עצמו. מהו לטלטל בכולו? שמואל שמואל (אמורא)° אמר מטלטל בכולו. רב רב (אמורא)° אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. שכל גג פרוץ לשני במלואו. מתני' פליגא על רב רב (אמורא)° דתנן, ^ט_בגג גדול סמוך לקטן, הגדול מותר והקטן אסור. ניחא הגדול מותר בד' אמות. והקטן אסור במאי? בד' אמות. ויש אסור בד' אמות? רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° אמרי, שנותנין לו לגדול ארבע אמות בפני פתחו _{שיכול לברור ארבע אמות כולל עובי הפתח ולקטן אסור.} רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°. מדובר כשלכל אחד היה שם פתח פתוח מהבית שלו לגג, ואז לגגות יש דין חצר. אפילו כן, הגדול מותר שלא נפרץ במלואו, והקטן אסור שנפרץ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נו עמוד ב] במלואו. תני. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. אין אתם מודין לי בכלים ששבתו בחצר שמטלטלין אותן בחצר, מה נשתנה גג מחצר? אמרו לו. לא אם אמרת בחצר, שאין לה דיורין למטה. תאמר בגג שיש לו דיורין למטה. כשם שהדיורין חלוקים למטה כך הם חלוקים למעלה. אמר להן, הרי שהיתה החצר למעלה על הגג, מהו? אמרו לו. לא אם אמרת בחצר, שאין כל אחד מכיר את מקומו, תאמר בגג שכל אחד מכיר את מקומו? אמר להן. הרי שהיתה החצר חלוקה בפסיפסיות, מהו? עד כאן היתה תשובה. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אף מיכן והילך היו משיבין לפניו. אמרו לו. לא אם אמרת בחצר שיש לה מחיצות שמחיצותיה עולות עמה, תאמר בגג שאין מחיצותיו עולות עמו? והוא מימר לון, אף אנא אית לי דעמוק כגובה למטה כלמעלה דאמרינן גוד אסיק למחיצות הבית. תני אמר °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי בשעת הגזירה היינו נוטלין את הספר. והיינו עולין מחצר לגג, ומגג לגג אחר ויושבין וקורין, ולא אמר אדם דבר. אמרו לו, אין שעת הגזירה ראייה. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא. שונין היינו אצל °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בתקוע. והיינו נוטלין שמן ואלונטית. והיינו נכנסין מחצר לגג, ומגג לקרפף, ומקרפף לקרפף. עד שהיינו מגיעין לקרפף הסמוך למעיין, ויורדין וטובלין בו. אשכחת אמר, ארבע פלגוון. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. כל גגות העיר רשות אחת הן. וחכמים אומרים, כל אחת רשות לעצמה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. חצר וגגות רשות אחת הן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, חצר וגג וקרפף רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, מה שאמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שחצר וגג וקרפף רשות אחת הן. בשלא עירבו. אבל בשעירבו, נעשית חצר כבתים, והגגות רשות בפני עצמן. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. היא עיריבו היא שלא עיריבו. מתני' פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן°, דתנן. רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית. אם בשלא עיריבו, הדא צריכא _{הרי זה פשוט?} להוציא מן הבית לחצר אסור, לא כל שכן מהבית לגג? אמר רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. בשערבה חצר זו בפני עצמה וזו בפני עצמה. _{ואף שמותר להוציא כלים מהבית לחצר} אפילו כן, לא התירו לכלים ששבתו בתוך הבית להעלותם לגג. רבנן דקיסרי אמרי בשם רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ט_א מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' שע"ב:

2 ט_ב טור ושו"ע או"ח סי' שע"ד סעיף ד':

[ע"ב]

-----------------------------------דף נז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף נז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נז עמוד א] אתייא דשמואל שמואל (אמורא)° כרב רב (אמורא)°, ותרוייהו פליגין על שיטתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° _{שאמר שמדובר בלא עירבו אבל עירבו אסור.} דתנינן. כל גגות העיר רשות אחת. אמר שמואל שמואל (אמורא)°, עד בית סאתים. רב רב (אמורא)° אמר, מטלטלין בהן אפי' כור ואפילו כוריים. ואיתמר עליה, מה פליגי °רבי מאיר רבי מאיר ורבנן? כשעירבו הדירים למטה. ש°רבי מאיר רבי מאיר סובר שהעירוב מועיל גם למעלה.

ירושלמי עירובין, פרק ט, הלכה ב

מתני’: גג גדול סמוך לקטן, הגדול מותר והקטן אסור. ^ט_גחצר גדולה שנפרצה לקטנה, הגדולה מותרת והקטנה אסורה, מפני שהיא כפתחה של גדולה:

גמ’: תנן, גג גדול סמוך לקטן, הגדול מותר והקטן אסור. הגדול מותר דווקא שאותו הגג לבד, אבל אם הגג הגדול פרוץ לגג אחר, אסור. מתניתין שהיו הגגות בשווה. אבל אם אינו שווה ובין גג לגג היה יותר מעשרה טפחים גובה, מותר. אתמר, כותל שבין שתי חצירות שנפל, רב רב (אמורא)° אמר. אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה. מתניתין פליגא על שמואל שמואל (אמורא)°, דתנן. חצר גדולה שנפרצה לקטנה. הגדולה מותרת והקטנה אסורה. ויטלטלו בה עד מקום מחיצות? חברייה אמרין קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אחייה רבי אחייה°. מה דאמר שמואל שמואל (אמורא)°, בשבת זו שבה נפלה המחיצה. דכיוון שהותרה למקצת שבת, הותרה לכל השבת. מה דהיא מתניתין, בשבת הבאה. מה אנן קיימין? אם בשעירבו עירוב אחד, בין בשבת זו בין בשבת הבאה יהו מותרין, אם בשלא עירבו כל עיקר, בין בשבת זו בין בשבת הבאה יהו אסורין. אמר רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, כשעירבה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה. אפילו כן, הגדולה מותרת שלא נפרצה במלואה, וקטנה אסורה שנפרצה במלואה.

ירושלמי עירובין, פרק ט, הלכה ג

מתני’: חצר שנפרצה לרשות הרבים. המכניס מתוכה לרשות היחיד, או מרשות היחיד לתוכה, חייב. דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. וחכמים אומרים, מתוכה לרשות הרבים, או מרשות הרבים לתוכה, ^ט_דפטור. מפני שהיא ככרמלית:

גמ’: רבי זריקא רבי זריקא° ורבי יעקב בר בון רבי יעקב בר בון°, אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. לא אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שכל החצר כרשות הרבים אלא מקום המחיצות בלבד,

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נז עמוד ב] אבל החצר גם ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס נעשת כרמלית,. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° תריהון אמרין, ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אסור אף שלא במקום מחיצות, שכל החצר נעשת צידי רשות הרבים. אבל מקום המחיצות, אפילו רבנן מודו שהוא כרשות הרבים. אמר רבי זריקא רבי זריקא°. זימנין סגין, פשטית  הרבה פעמים למדתי עם רבי יעקב בר בון רבי יעקב בר בון°, ולא שמעית מיניה דא מילתא. אמר ליה. ולית בר נש הוי שמע מילה, דלית חבריה שמיע ליה? אמר רב ירמיה רב ירמיה° בשם רב רב (אמורא)° בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן, ובלבד בשוה, שלא נשארו גדודיות בולטות מהקרקע.

ירושלמי עירובין, פרק ט, הלכה ד

מתני’: ^ט_החצר שנפרצה משתי רוחות. וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו. וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו, מותרין באותה שבת, ואסורין לעתיד לבוא, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. אם מותרין באותה שבת, מותרין לעתיד לבוא. ואם אסורין לעתיד לבוא, אסורין באותה שבת:

גמ’: תנן, חצר שנפרצה משתי רוחות. ולמה לי משתי רוחותיה? אפילו מרוח אחת. ולא רב רב (אמורא)° הוא? דרב רב (אמורא)° אמר ^ט_וחצר ניתרת בשני פסין ואם נפרצה כולה ולא נשארו שני פסים, אפילו מרוח אחת אסורה. אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זירא רבי זירא°, במחלוקת. מאן דאמר תמן שחצר ניתרת בפס אחד. אף הכא שנשאר פס אחד בכל אחד מהפרצות. מאן דאמר תמן שחצר ניתרת בשני פסין, אף הכא שנשארו שני פסין בכל פרצה. ואף על פי כן החצר אסורה. שלא הותרה חצר על ידי פסים אלא בנפרצה מצד אחד. נפרץ הקיר מן האמצע והקיר הצמוד אליו. אפילו משני רוחות מותר. שמואל שמואל (אמורא)° אמר אסור. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, אין לית הדא אולפן  אם זה לא קבלה מרבותיו דשמואל שמואל (אמורא)°, אלא מסברת עצמו, קשיא. למה לאסור הרי אין זה מפולש. תנן, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו. נפרץ כל אותו הרוח מהו? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° הדא היא אכסדרה. אילו אכסדרה, שמא אינה מותרת? שהרי פי תקרה יורד וסותם. תנן, אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס חצר שנפרצה לרשות הרבים, המכניס מתוכה לרשות היחיד חייב. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס , אלא בחצר ומבוי. אבל בבית, כגשר הוא דאמרינן פי תקרה יורד וסותם. תנן, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. אם מותרין באותה שבת, מותרין לעתיד לבוא. ואם אסורין לעתיד לבוא, אסורין באותה שבת. מה פוסק °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, שניהם כן או שניהם לא? רב רב (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו, סבר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אסור

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 ט_ג מיי' פ"ג מהל' עירובין הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שע"ד סעיף ג':

4 ט_ד מיי' פי"ד מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' שס"א סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' שע"ד סעיף ב':

[ע"ב]

5 ט_ה מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"ד, מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"ה, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ה סעיף ז':

6 ט_ו מיי' פט"ו מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ב':

-----------------------------------דף נח

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף נח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נח עמוד א] בין בשבת זו, בין בשבת הבאה.
אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כושת, וקירויה, ומבוי, וגר, ועם הארץ, הולכין לחומרין. כושת, כיי דתנינן תמן, ^ט_ז הכושת והחמת וראשי בשמים, התייה והחלתית והפילפלין וחלות חריע, נלקחין בכסף מעשר, ואינן מטמין טומאת אוכלין, _{שאינם נאכלים אלא נותנים טעם באוכל} דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי, אם נלקחין בכסף מעשר, מפני מה אינן מטמות טומאת אוכלין? אם אינן מטמות טומאת אוכלין, אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. מה פוסק °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי שניהם כן או שניהם לא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כונת °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי, לחומרין, שמטמאין טומאת אוכלים, ואינן נלקחין בכסף מעשר. קירויה, כיי דתנינן תמן, ^ט_חקירויה _{דלעת יבשה שמשמשת ככלי קיבול} שהטבילוה במים שהן ראויין לקדש, מקדשין בה עד שתיטמא. ניטמא, אין מקדשין בה _{אף אם הטבילוה שמא תפלוט מים טמאים.} °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, אם מקדשין בה בתחילה, אף בסוף _{אחר טבילה} מקדשין בה. אם אינן מקדשין בה בסוף, אף לא בתחילה. בין כך ובין כך, לא יאסוף בתוכה מים מקודשין _{אם מקדש את המים בתוך הקירויה, גם המים שנבלעו בתוכה בטבילה התקדשו. אבל אם אחר שטבל נתן בתוכה מים מקודשים, המים שנבלעו בקירויה לא התקדשו ונמצא שיש מים שלא התקדשו שהתערבו במים שיתקדשו ואין מזים מהם.} מה פוסק °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, שניהם כן או שניהם לא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כוונת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה לחומרין, אין מקדשין בה, לא בתחילה ולא בסוף. מבוי, כיי דתנינן תמן, וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו מותרים בני המבוי לטלטל באותה שבת, ואסורים לעתיד לבא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אם מותרים באותה שבת, מותרים גם להבא. אם אסורים להבא, אסורים גם לאותה שבת. מה פוסק °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, שניהם כן או שניהם לא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כוונת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא לחומרין, ^ט_טאסורין בין בשבת הזאת בין בשבת הבאה. גר, דתני, גר שנתגייר והיו לו יינות. אמר בריא לי שלא נתנסך מהן. בזמן שנעשו על גב עצמו _{שרק הוא התעסק ביין,} טהורין לו וטמאין לאחרים. על גבי אחרים, טמאין בין לו בין לאחרים. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, אם טהורין לו, יהיו טהורין לאחרים. אם טמאין לאחרים, יהיו טמאין לו. מה פוסק °רבי עקיבא רבי עקיבא, שניהם כן או שניהם לא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כוונת °רבי עקיבא רבי עקיבא לחמרין, טמאין, בין לו בין לאחרים. עם הארץ דתני, ^ט_יעם הארץ שנתמנה להיות חבר והיו לו טהרות ואמר, בריא לי שנעשו בטהרה. בזמן שנעשו על גב עצמו _{שרק הוא התעסק בהם,} טהורות לו וטמאות לאחרים. על גב אחרים, טמאות בין לו בין לאחרים. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, אם טהורות לו, יהיו טהורות לאחרים. אם טמאות לאחרים, יהיו טמאות לו. מה פוסק °רבי עקיבא רבי עקיבא, שניהם כן או שניהם לא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° כוונת °רבי עקיבה רבי עקיבא לחומרין, טמאות בין לו בין לאחרים.

ירושלמי עירובין, פרק ט, הלכה ה

מתני’: הבונה עליה על גבי שני בתים. וכן גשרים המפולשין, מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וחכמים ^ט_יאאוסרין. ועוד אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, מערבין במבוי המפולש, וחכמים אוסרין:

גמ’: רב הונא רב הונא° אמר, ^ט_יבאין רשות הרבים מקורה. אמר רבי שמעון בר כרסנה רבי שמעון בר כרסנה°, ולא מן המדבר למדת? ומדבר מקורה היה? מתני' לא אמרה כן אלא, וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, וחכמים אוסרין. משמע שלרבנן אף רשות הרבים מקורה אסור . לא אמר אלא וחכמים אוסרין, הא חיוב חטאת אין כאן. משמע שאין זו רשות הרבים מהתורה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נח עמוד ב] תנן, וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דסבר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פי תקרה יורד וסותם. מהו שיהא צריך מחיצה _בכלל? האם ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומרים פי תקרה יורד וסותם אפילו גג בלי שום מחיצה, או שחייבים שיהיו שני מחיצות _{שאז ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי הוה רשות היחיד מהתורה ורק אז אומרים פי תקרה יורד וסותם כדי להתיר גם מדרבנן?} רבי אבא רבי אבא° אמר צריך מחיצה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר אין צריך מחיצה. אמרו חברייא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, יאות אמר רבי אבא רבי אבא°, דתנינן. בור שבין שתי חצירות, אין ממלין ממנו בשבת. אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים, וכ"ו. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן. משמע שאפילו ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי צריך מחיצה ולא די בקורה. אמר לון, תמן בגשרים המפולשים שיש שם תקרה, אין צריך מחיצה. ברם הכא בבור שאין שם תקרה, צריך מחיצה ולא די בקורה. תנן, ועוד אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, מערבין במבוי המפולש, וחכמים אוסרין. הדא דאת אמר מפולשין לבקעה. אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים, אסור. בשאין שם מחיצה, אבל יש שם מחיצה _{דלא הוה מפולש} מותר.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7 ט_ז מיי' פ"א מהל' טומאת אוכלין הלכה ו', מיי' פ"ז מהל' מעשר שני הלכה ט':

8 ט_ח מיי' פ"ט מהל' פרה אדומה הלכה י':

9 ט_ט מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ה סעיף ז':

10 ט_י מיי' פ"י מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ז':

11 ט_יא מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ד סעיף א':

12 ט_יב מיי' פי"ד מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' שמ"ה סעיף ז', טור ושו"ע או"ח סי' שמ"ה סעיף י"ד:

[ע"ב]

הדרן עלך פרק כל גגות העיר