ביאור:הושע י ז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מלך על פני המים
[עריכה]בסוף ימי מלכות שומרון, היו בה רציחות פוליטיות רבות (ע' מלכים ב טו; ע' גם הקרב על עגל הזהב ). הנביא הושע, שחי באותה תקופה, תיאר את המצב במילים:
(הושע י ז): "נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים".
" נדמה " = הרגה או נהרגה, מהשורש "דמה", כמו בפסוק "לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה";
" נדמה שומרון מלכה " = שומרון רצחה את המלך שלה, או: שומרון נהרגה עם המלך שלה;
" קצף " = כעס ;
" כקצף " = כאשר היה כעס על המלך;
הכעס הזה גרם להם למרוד במלך ולרצוח אותו, כמו שקרה (כמעט) במגילת אסתר:
- (אסתר ב כא): "בימים ההם, ומרדכי יושב בשער המלך, קצף בגתן ותרש, שני סריסי המלך משמרי הסף; ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש".
גם כאן, כאשר בני שומרון כעסו על המלך ( שביטל את עבודת העגלים ), הם רצחו אותו, ו-
" על פני מים " = שם מצאו את גופתו.
ופירוש הפסוק כולו: "שומרון הרגה את מלכה כאשר כעסה עליו, וזרקה את גופתו על פני המים"; או "שומרון נהרגה ונהרסה במלחמות פנימיות, ומלכה - כאשר כעסו עליו - הושלך על פני המים".
פירוש אחר
[עריכה]המפרשים פירשו כאן קצף כמו בלשון ימינו - בועות שעולות על פני המים, למשל כשיש גלים בים; הקצף נוצר במהירות ונעלם במהירות, וכך גם מלכי שומרון באותה תקופה - עלו לשלטון במהירות כשמרדו במלך הקודם, ונפלו במהירות כשהמלך הבא מרד בהם...
לפי זה יש להסביר, מה הקשר בין שתי המשמעויות השונות של המילה "קצף"?
התרגום לארמית הוא "כרותחא על אפי מיא", וע"פ מלבי"ם, המשמעות היסודית של "קצף" היא "רתיחה": רתיחה גורמת לעליה של בועות וקצף על פני המים, והיא גם משל לכעס (כמו "חמה", "חרון" - כי כשאדם כועס, גופו חם ורותח).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מלך על פני המים
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ho-10-07