ביאור:בבלי מגילה ב א - מהדורת שילוני
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
 |
דף זה נמצא כעת בשלבי עריכה. הנכם מתבקשים שלא לערוך אותו בטרם תוסר הודעה זו. |
מתני'
[עריכה]הקורא את המגילה למפרע - לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום בכל לשון- לא יצא. אבל, קורין אותה ללועזות בלעז והלועז ששמע אשורית יצא. קראה סירוגין ומתנמנם יצא. היה כותבה דורשה ומגיהה, אם כוון לבו - יצא; ואם לאו - לא יצא. היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא - לא יצא, עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו.
גמ'
[עריכה]מה"מ?
[עריכה]אמר רבא: דאמר קרא "ככתבם וכזמנם" (אסתר ט כז); מה "זמנם" למפרע לא – אף "כתבם" למפרע לא.
מידי קריאה כתיבה הכא? עשייה כתיבא! דכתיב: "להיות עושים את שני הימים" (אסתר ט כז). אלא, מהכא: דכתיב "והימים האלה נזכרים ונעשים" (אסתר ט כח) - איתקש זכירה לעשייה; מה עשייה למפרע לא – אף זכירה למפרע לא.
קראה על פה לא יצא וכו'
[עריכה]מנלן? אמר רבא: אתיא "זכירה" – "זכירה"; כתיב הכא: "והימים האלה נזכרים" (אסתר ט כח) וכתיב התם: "כתב זאת זכרון בספר" (שמות יז יד). מה להלן בספר – אף כאן בספר. וממאי דהאי זכירה קריאה היא? דלמא עיון בעלמא? לא סלקא דעתך (דכתיב): "זכור" (דברים כה יז) – יכול בלב? כשהוא אומר "לא תשכח" (דברים כה יז), הרי שכחת הלב אמור! הא, מה אני מקיים "זכור" – בפה.
קראה תרגום לא יצא וכו'
[עריכה]היכי דמי? אילימא דכתיבה מקרא וקרי לה תרגום – היינו על פה! לא, צריכא! דכתיבה תרגום, וקרי לה תרגום.
אבל קורין אותה ללועזות בלעז וכו'
[עריכה]והא אמרת קראה בכל לשון לא יצא?! רב ושמואל דאמרי תרוייהו: בלעז יווני. היכי דמי? אילימא דכתיבה אשורית וקרי לה יוונית –היינו על פה!
א"ר אחא א"ר אלעזר: שכתובה בלעז יוונית. מיתיבי: "קראה גיפטית, עברית, עילמית, מדית, יוונית – לא יצא". הא לא דמיא אלא להא: "גיפטית לגיפטים, עברית לעברים, עילמית לעילמים, יוונית ליוונים – יצא". אי הכי, רב ושמואל אמאי מוקמי לה למתני' בלעז יוונית? לוקמה בכל לעז?! [אלא, מתניתין כברייתא] וכי איתמר דרב ושמואל בעלמא איתמר רב ושמואל דאמרי תרוייהו "לעז יווני לכל כשר" והא קתני יוונית ליוונים אין, לכולי עלמא לא. אינהו דאמור כרשב"ג דתנן: "רשב"ג אומר: אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית" (משנה, מגילה א, ח). ולימרו הלכה כרשב"ג. אי אמרי הלכה כרשב"ג הוה אמינא הני מילי שאר ספרים אבל מגילה דכתיב בה: "ככתבם" אימא לא – קמ"ל קא משמע לן - בא להשמיע לנו
להרחבה.
והלועז ששמע אשורית יצא וכו'
[עריכה]והא לא ידע מאי קאמרי מידי דהוה אנשים ועמי הארץ מתקיף לה רבינא אטו אנן "האחשתרנים בני הרמכים" (אסתר ח י) מי ידעינן? אלא, מצות קריאה ופרסומי ניסא הכא נמי מצות קריאה ופרסומי ניסא.