ביאור:בבלי מגילה ב א - מהדורת שילוני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

נא לא לערוך!
דף זה נמצא כעת בשלבי עריכה. הנכם מתבקשים שלא לערוך אותו בטרם תוסר הודעה זו.

מתני'[עריכה]

הקורא את המגילה למפרע - לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום בכל לשון- לא יצא. אבל, קורין אותה ללועזות בלעז והלועז ששמע אשורית יצא. קראה סירוגין ומתנמנם יצא. היה כותבה דורשה ומגיהה, אם כוון לבו - יצא; ואם לאו - לא יצא. היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא - לא יצא, עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו.

גמ' [עריכה]

מה"מ?[עריכה]

אמר רבא: דאמר קרא "ככתבם וכזמנם" (אסתר ט כז); מה "זמנם" למפרע לא – אף "כתבם" למפרע לא.
מידי קריאה כתיבה הכא? עשייה כתיבא! דכתיב: "להיות עושים את שני הימים" (אסתר ט כז). אלא, מהכא: דכתיב "והימים האלה נזכרים ונעשים" (אסתר ט כח) - איתקש זכירה לעשייה; מה עשייה למפרע לא – אף זכירה למפרע לא.

קראה על פה לא יצא וכו'[עריכה]

מנלן? אמר רבא: אתיא "זכירה" – "זכירה"; כתיב הכא: "והימים האלה נזכרים" (אסתר ט כח) וכתיב התם: "כתב זאת זכרון בספר" (שמות יז יד). מה להלן בספר – אף כאן בספר. וממאי דהאי זכירה קריאה היא? דלמא עיון בעלמא? לא סלקא דעתך (דכתיב): "זכור" (דברים כה יז) – יכול בלב? כשהוא אומר "לא תשכח" (דברים כה יז), הרי שכחת הלב אמור! הא, מה אני מקיים "זכור" – בפה.

קראה תרגום לא יצא וכו'[עריכה]

היכי דמי? אילימא דכתיבה מקרא וקרי לה תרגום – היינו על פה! לא, צריכא! דכתיבה תרגום, וקרי לה תרגום.

אבל קורין אותה ללועזות בלעז וכו'[עריכה]

והא אמרת קראה בכל לשון לא יצא?! רב ושמואל דאמרי תרוייהו: בלעז יווני. היכי דמי? אילימא דכתיבה אשורית וקרי לה יוונית –היינו על פה! א"ר אחא א"ר אלעזר: שכתובה בלעז יוונית. מיתיבי: "קראה גיפטית, עברית, עילמית, מדית, יוונית – לא יצא". הא לא דמיא אלא להא: "גיפטית לגיפטים, עברית לעברים, עילמית לעילמים, יוונית ליוונים – יצא". אי הכי, רב ושמואל אמאי מוקמי לה למתני' בלעז יוונית? לוקמה בכל לעז?! [אלא, מתניתין כברייתא] וכי איתמר דרב ושמואל בעלמא איתמר רב ושמואל דאמרי תרוייהו "לעז יווני לכל כשר" והא קתני יוונית ליוונים אין, לכולי עלמא לא. אינהו דאמור כרשב"ג דתנן: "רשב"ג אומר: אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית" (משנה מגילה פ"א מ"ח). ולימרו הלכה כרשב"ג. אי אמרי הלכה כרשב"ג הוה אמינא הני מילי שאר ספרים אבל מגילה דכתיב בה: "ככתבם" אימא לא – קמ"ל קא משמע לן - בא להשמיע לנו

להרחבה ראה כאן
.

והלועז ששמע אשורית יצא וכו'[עריכה]

והא לא ידע מאי קאמרי מידי דהוה אנשים ועמי הארץ מתקיף לה רבינא אטו אנן "האחשתרנים בני הרמכים" (אסתר ח י) מי ידעינן? אלא, מצות קריאה ופרסומי ניסא הכא נמי מצות קריאה ופרסומי ניסא.