בבא מציעא פד ב
על הש"ס: ראשונים | אחרונים
ואפילו הכי לא סמך רבי אלעזר ברבי שמעון אדעתיה קביל עליה יסורי באורתא הוו מייכי ליה שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא למחר עבדה ליה דביתהו שיתין מיני לפדא ואכיל להו וברי ולא הות שבקא ליה דביתהו למיפק לבי מדרשא כי היכי דלא לדחקוהו רבנן באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה יומא חד שמעה דביתהו אמרה ליה את קא מייתית להו עילויך כלית ממון של בית אבא אימרדה אזלה לבית נשא סליקו ואתו הנך [שיתין] ספונאי עיילו ליה שיתין עבדי כי נקיטי שיתין ארנקי ועבדו ליה שיתין מיני לפדא ואכיל להו יומא חד אמרה לה לברתה זילי בקי באבוך מאי קא עביד האידנא אתיא אמר לה זילי אמרי לאמך שלנו גדול משלהם קרי אנפשיה (משלי לא, יד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אכל ושתי וברי נפק לבי מדרשא אייתו לקמיה שתין מיני דמא טהרינהו הוה קא מרנני רבנן ואמרי סלקא דעתך לית בהו חד ספק אמר להו אם כמותי הוא יהיו כולם זכרים ואם לאו תהא נקבה אחת ביניהם היו כולם זכרים ואסיקו להו ר' אלעזר על שמיה תניא אמר רבי כמה פריה ורביה ביטלה רשעה זו מישראל כי הוה קא ניחא נפשיה אמר לה לדביתהו ידענא בדרבנן דרתיחי עלי ולא מיעסקי בי שפיר אוגנין בעיליתאי ולא תידחלין מינאי א"ר שמואל בר נחמני אישתעיא לי אימיה דרבי יונתן דאישתעיא לה דביתהו דרבי אלעזר ברבי שמעון לא פחות מתמני סרי ולא טפי מעשרין ותרין שנין אוגניתיה בעיליתא כי הוה סליקנא מעיננא ליה במזייה כי הוה משתמטא ביניתא מיניה הוה אתי דמא יומא חד חזאי ריחשא דקא נפיק מאוניה חלש דעתאי איתחזי לי בחלמא אמר לי לא מידי הוא יומא חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדבעי לי כי הוו אתו בי תרי לדינא הוו קיימי אבבא אמר מר מילתיה ומר מילתיה נפיק קלא מעיליתיה ואמר איש פלוני אתה חייב איש פלוני אתה זכאי יומא חד הוה קא מינציא דביתהו בהדי שבבתא אמרה לה תהא כבעלה שלא ניתן לקבורה אמרי רבנן כולי האי ודאי לאו אורח ארעא איכא דאמרי רבי שמעון בן יוחאי איתחזאי להו בחלמא אמר להו פרידה אחת יש לי ביניכם ואי אתם רוצים להביאה אצלי אזול רבנן לאעסוקי ביה לא שבקו בני עכבריא דכל שני דהוה ניים רבי אלעזר ברבי שמעון בעיליתיה לא סליק חיה רעה למתייהו יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה הוו טרידי שדרו רבנן לבני בירי ואסקוהו לערסיה ואמטיוה למערתא דאבוה אשכחוה לעכנא דהדרא לה למערתא אמרו לה עכנא עכנא פתחי פיך ויכנס בן אצל אביו פתח להו שלח רבי לדבר באשתו שלחה ליה כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול תמן אמרין באתר דמרי ביתא תלא זייניה כולבא רעיא קולתיה תלא שלח לה נהי דבתורה גדול ממני אבל במעשים טובים מי גדול ממני שלחה ליה בתורה מיהא גדול ממך לא ידענא במעשים ידענא דהא קביל עליה יסורי בתורה מאי היא דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה אספסלי יתבי קמייהו רבי אלעזר בר' שמעון ורבי אארעא מקשו ומפרקו אמרי מימיהן אנו שותים והם יושבים על גבי קרקע עבדו להו ספסלי אסקינהו אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני אחתוהו לרבי אמר להן רבי יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחיה ומי שאין לו אב ימות אחתוהו נמי לרבי אלעזר ברבי שמעון חלש דעתיה אמר קא חשביתו ליה כוותי עד ההוא יומא כי הוה אמר רבי מילתא הוה מסייע ליה רבי אלעזר ברבי שמעון מכאן ואילך כי הוה אמר רבי יש לי להשיב אמר ליה רבי אלעזר ברבי שמעון כך וכך יש לך להשיב זו היא תשובתך השתא היקפתנו תשובות חבילות שאין בהן ממש חלש דעתיה דרבי אתא א"ל לאבוה אמר ליה בני אל ירע לך שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל והיינו דאמר רבי שלשה ענוותנין הן ואלו הן אבא
רש"י
[עריכה]ואפילו הכי - דאמר רבי אלעזר ברבי שמעון לעיל ספיקות שלכם כך:
לא סמיך - דעתיה אהכי מלבקש רחמים ומחילה ביסורין שמא חטא באחד מן הצדיקים:
באורתא הוו מייכין ליה שיתין נמטי - בערב היו מקפלין תחתיו במשכבו ס' לבדים שקורין פלשט"ר:
משיכלי - כמין עריבות קטנות שמשתמשין בהן מים ושופכין ובלשון לע"ז קונקר"י:
ונגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא - ומושכין מתחתיו ששים עריבות מלאות דם כאב דם לקוי שהלבין שזבו ממנו משחין שבא עליו:
מיני לפדא - מיני מאכל שעושים מתאנים:
אמר להו - למכאוביו:
ביטול תורה - שהיה עוסק בגירסתו תמיד בביתו:
את מייתת להו עליך - אתה מביאן עליך:
כלית ממון - במאכל ורקבון בגדים:
ספונאי - יורדי הים באניות:
עיילו ליה שיתין עבדי - לפי שעמד עליהן נחשול של ים והתפללו להנצל בזכותו של ר"א וניצולו בזכותו וכשעלו מן הים שלחו לו דורון:
אמרה לה - אשתו לברתא:
בקי באבוך - בדקי באבוך מהו עושה בקי לשון בקיאות וידיעה:
אמר - ר' אלעזר לבתו זילי אמרי:
שלנו - עושר גדול משלהם:
היתה כאניות סוחר - על התורה נאמר:
וברי - ונתחזק:
נפק לבי מדרשא - אותו היום שלא עיכבתו אשתו:
שיתין מיני דמא - שהראו לו הנשים לראות אם דם נדה הוא אם דם טהור דקיימא לן נדה (דף יט.) חמשה דמים הן טמאים באשה ושאר מראות דמים טהורין:
טהרינהו - להזקק לבעליהן בלא טבילה:
יהיו כולן זכרים - יתעברו כולן הלילה זכרים:
רשעה זו - מלכות הרשעה שמינתהו תופש גנבים ולא בא לבית המדרש תמיד להראות לו הנשים את דמן ל"א על אשתו שעיכבתו מלבא לבית המדרש שנים רבות:
דרתחי עלי - על שנלקחין גנבים על ידי והיו להם קרובין:
אגניין בעיליתאי - השכיבני בעלייתי:
במזייה - בשערו:
ביניתא - שער:
ריחשא - תולעת:
חלש דעתאי - דאגתי שמא מעתה יסריח וירקיב:
כולי האי - משנודע לבריות שאינו חי ולא נקבר. אין זה כבודו:
פרידה - גוזל אחד:
יש לי ביניכם - אביו היה:
עכבריא - שם מקום שסמוך לעירו:
לבני בירי - שם כפר אחד שהיו קרובין:
עכנא - נחש:
דהדרא - ליה מערה הקיפה את המערה כעין גלגל וזנבה אצל פיה:
פתחי פיך - הרחיבי זנבך מעל פיך ליתן מקום ליכנס:
לדבר באשתו - שתנשא לו:
תמן אמרי - בארץ ישראל אומרים המשל הזה על כגון זה:
באתרא דמריה תלא זייניה כולבא רעיא קולתיה תלא - יתד שהיה הגבור רגיל לתלות בו כלי זיינו הנבל הרועה תרמילו תלה בולז"א בלע"ז:
בתורה - מיהת לדבריך הוא גדול ממך בתורה אנא לא ידענא אלא שפיך ענה בך:
אבל במעשים טובים - אני יודעת שהוא גדול ממך דהא קביל עליה יסורים:
רשב"ג - אביו של רבי:
ורבי יהושע ב"ק - ורבנן טובא בהדייהו אלא ששניהם גדולי הדור:
אמרי רבנן - דבי מדרשא דיתבי אספסלי:
פרידה אחת - בן אחד:
לאבדה הימני - שמא תשלוט בו עין רעה:
שאין לו אב - דנח נפשיה דר"ש בן יוחי:
תוספות
[עריכה]שתין ספני. מפרש במדרש שעמד עליהם נחשול שבים לטבעם ונדרו לו ושקט הרוח:
ראשונים נוספים
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה