באר היטב על יורה דעה קצז
סעיף ב
[עריכה](א) יכלה: כתב מהר"מ מלובלין דמי שטבלה בליל ו' ואח"כ מצאה שלא טבלה כראוי כגון שמצאה לכלוך תחת הציפורן מותרת לטבול ליל שבת כי אנוסה הוא ומי שטבלה בשבת וכשבאתה לביתה מבית הטבילה ראתה ששכחה לחתוך צפורן א' ואין שום לכלוך תחת הצפורן יש לה לחזור ולטבול בליל שבת ממ"נ אם הצפורן מעכב א"כ הוי טבילה בזמנה לצורך מצוה ואם אינו מעכב א"כ טהורה היא ולא מתקן איתתא כלל ומותרת לטבול עכ"ל וכתב הש"ך ולפ"ז ה"ה בכל ספק אם טבלה כראוי או לא ואפילו אם עברה עם בעלה לילה א' מותרת לטבול פעם שנית בליל שבת מכח ממ"נ הנ"ל.
(ב) לידה: דוקא כשטובלת אחר לידה ולא ראתה דם טמא דהיינו לאחר ל"ג לזכר וס"ו לנקבה אבל אם ראתה דם טמא וזמן טבילתה בליל שבת מותרת לטבול משום דהוי בזמנה כ"כ מהרי"ו בפסקיו ובשלא היה בעלה בעיר כתב הב"ח דדוקא כשהיה אפשר לה לטבול מקודם שבת וגם בעלה היה בעיר אז אסורה לטבול בשבת אבל אם אין בעלה בעיר ובא בע"ש אע"ג דהיה אפשר לה לטבול מקודם (כיון שלא פשעה שלא טבלה קודם לכן) מותרת לטבול בשבת וכ"כ הש"ך אבל הט"ז פסק דאין חילוק כלל בין אם היה בעלה בעיר או לא היה אלא שבא בע"ש רק הכל תלוי באם היתה יכולה לטבול קודם לכן בלא שום אונס דאז אסורה לטבול בשבת אף שלא בא בעלה עד ע"ש (ובנה"כ האריך בזה והחזיק דבריו שבש"ך ע"ש).
(ג) מרחיקין: משום דצריכה לחוף ביום דוקא וכאן א"א כיון שהוא שבת א"כ צריכה לחוף בע"ש ויהיה הרחקה בין החפיפה לטבילה (אע"ג דפסק לקמן דבדיעבד סגי שתחוף היטב בלילה היינו בחל טבילה במ"ש משא"כ כאן שפשעה מה שהמתינה עד מ"ש).
(ד) ראשונה: לפי שקונה אותה בביאה זו כמ"ש באורח חיים סי' של"ט ובאבן העזר סי' ס"ג וע"כ אין לעשות נשואין לאלמנה בשבת כשחל טבילתה בליל שבת ואם טבלה קודם שבת צריך שיבא עליה דוקא בע"ש אחר החופה ויחוד לתוך חדר א' לא מהני כדי שיבעול אותה בשבת פעם ראשון וכ"כ מהרי"ל דבעינן בעילה גמורה דוקא אף שבס' משאת בנימין סי' צ' כתב דיחוד ג"כ קונה במקום הראוי לביאה מ"מ כיון דהרבה גדולים אוסרים יש להחמיר עכ"ל הט"ז.
(ה) איסור: כתב הט"ז והיינו דוקא בכונס אלמנה שמן הדין אסורה בשבת ואז היה חל טבילתה והיא לא פשעה במידי אבל בדין הנ"ל דהיינו במקום שנוהגין להחמיר אחר לידה או שלא היה בעלה בעיר עד שבת ודאי אסור גם במ"ש כיון שהיה אפשר לה לטבול קודם שבת למה תטבול במ"ש ותרחיק החפיפה מהטבילה בחנם וכתב מהר"מ מלובלין בתשובה סי' נ"ג דכלה בתולה שאירע טבילתה ליל שבת נראה להתיר אע"ג דנוהגים שלא לבעול בעילת מצוה עד אחר שבת משום דשאר מיני קריבות נמי מצוה הן ול"ד לאלמנה דהואיל ואסור לבא עליה ביאה ראשונה מפרישים אותה מכל שאר קורבות משא"כ בבתולה ומכל מקום טוב להקדים טבילתה קודם שבת וע"ש שהאריך וכן נוהגים. ש"ך.
סעיף ג
[עריכה](ו) ביום: כתב הש"ך משמע אפילו שתטבול סמוך לחשכה ותבא לביתה משתחשך אסור.
(ז) בתה: ואפי' אין לה בת דינא הכי דלא פלוג ובתשו' מהר"מ מלובלין נסתפק השואל במי שלא טבלה כראוי בענין שאחר ב' או ג"י צריכה לחזור ולטבול אי יכולה לטבול ביום ואם צריכה לשמור ז"נ אחרים משום סרך בתה שתאמר שראתה דם וטבלה לאחר ג"י ומהר"מ לא השיב ע"ז דבר ונ"ל דלענין שאלה קדמייתא יש להחמיר לכתחלה ובדיעבד שרי ולענין שאלה תניינא הדבר פשוט דיכולה לטבול לאחר ב' או ג' ימים ולא מצינו גזרה דסרך בתה אלא לענין טבילה ביום ועי"ל סי' קצ"ו סי"ב עכ"ל הש"ך וכתב הב"ח דאפי' ללכת מביתה לבית הטבילה מבע"י אסור והיינו כשהאשה רוחצת וחופפת בביתה והולכת למקום טבילה אבל כשיש מרחץ ובית הטבילה במקום א' ואשה הולכת מבע"י למרחץ שעה או ב' קודם חשכה ובאה לביתה אחר חשכה אע"פ שהמרחץ ובית הטבילה קרוב וסמוך לביתה אין כאן משום סרך בתה דהבת יודעת שהיא שוהה ברחיצה וחפיפה במרחץ ואינה טובלת אלא משחשכה עכ"ל מיהו באגור כתב שהמנהג באשכנז לטבול סמוך לחשכה וכתב הש"ך דהיינו שתבא לביתה משתחשך וכמדומה לי שכן נוהגים מ"מ יש להחמיר מיהו נראה דהיינו דוקא ביום ח' דאסור משום סרך בתה לחוד ובכה"ג מיקל ר"ת סמוך לחשכה אבל ביום ז' אין לטבול כלל סמוך לחשכה ויש למחות ביד העושות כן.
(ח) והכלות: כתב הש"ך נראה דהיינו דוקא לדידן שהכלות אינן טובלות בז' וכ"מ במהרי"ל דמיירי בכה"ג אבל במקום שהכלות טובלות בז' או לדידן אם נתקלקלה בימי ספירתה דאז טובלת מיד לאחר ז' אז אינה יכולה לטבול ביום דהא ביום ז' לאו משום סרך בתה לחוד מיתסרי אלא משום שמא תראה ותסתור ונמצאה זבה למפרע עכ"ל ובאמת דבריו תמוהים וצ"ע דהא החשש שמא תסתור הוא באופן זה שחששו חכמים שמא תשמש בעוד יום ואח"כ תראה עוד בו ביום ותסתור למפרע ונמצא שבא עליה באיסור וזהו דוקא באשה דעלמא אבל בכלות לפי מ"ש רמ"א הטעם שאינן באין אצל החתן עד הלילה אזיל ליה החשש הזה ולא שייך גבה כלל וצ"ע ודו"ק.
(ט) החופה: כלומר אם טובלת אחר החופה אע"פ שהיא טבילה ראשונה לבעלה זה דינה כשאר נשים.
סעיף ה
[עריכה](י) עברה: והב"ח פסק להחמיר כמהרי"ל דביום ז' לא עלתה לה טבילה וצריכה טבילה שנית בלילה וטוב להחמיר היכא דאפשר כיון שכן ג"כ דעת הראב"ד ושאר גדולי הפוסקים עכ"ל הש"ך (וכתב בה"י א"כ לפ"ז אותן הנשים שחל טבילתן ביום ז' ע"ש וטבלה קודם חשכה אזי לא עלתה לה טבילה וצריכה טבילה שנית בליל שבת וכן שמעתי בשם הגאון מהור"ר יושע אב"ד דק"ק קראקא שפסק הלכה למעשה והצריך טבילה שנית וכ"כ ב"ש דף קי"ז שעושין שלא כדין לטבול בליל שבת בעוד היום גדול וכ"כ בתשו' עה"ג שאלה ך' ע"ש).