אילת השחר (מלבי"ם)/פרק מח

<< · אילת השחר (מלבי"ם) · פרק מח · >>

כלל תעה

בפרשת נגעים תפס לפעמים "בעור בשרו" ולפעמים "בעור" סתם. והיינו ש"עור בשרו" כולל מקום בלתי ראוי לשער. ובכל מקום שידבר משער לבן תפס "בעור בשרו" ללמד שאף במקום שאין מגדל שער טמא . (תזריע ס' לז)

כלל תעו

• בהרת הוא המראה המבריק וכולל כל הגוונים. ולכן מפרש: "בהרת לבנה".
• והשאת גבוה כי אינו מבריק.
• והספחת טפלה
  

(תזריע ס' לח, וסימן נב, וסימן נו)

כלל תעז

השמות שאת ובהרת מציינים שינוי המראה, ושם נגע מציין המכאוב (סימן מא).    ושמות "שאת ובהרת" אין מציינים עדיין את הטומאה, רק כשיאמר שם "נגע" או "צרעת" (סימן סד, וסימן קמז)

כלל תעח

לפעמים מזכיר שם נגע, ופעמים שם צרעת, ופעמים נגע צרעת. ויש כלל בזה.

• ששם "נגע" מציין החולי המוליד שער לבן ולכן נזכר שם זה בפרשת שער לבן
• ושם "צרעת" מציין החולי המוליד מחיה ונזכר בפר' מחיה . (תזריע ס' מב, וסימן נג, וסימן עג, וסימן עו, וסימן קמז . מצורע סימן ז)

ולכן נופל שם "נגע" על הבהרת שדרכו להוליד שער לבן ושם "צרעת" על השאת שדרכו להוליד מחיה (תזריע סימן סט)

וכל מקום ששינה והזכיר שם "צרעת" תחת שם "נגע" -- בא ללמד שדינו כמחיה שהיא כשיעור גריס (תזריע ס' מב, וסימן עה, וסימן קיז, וסימן קמט, וסימן קסג)

כלל תעט

• מה שכתוב "מספחת היא" פירושו כמו ספחת. ודלא כמפ' (שם סימן סד, וסימן סח).
• ופירוש "בשר חי" -- (ובסימן צ)
• פירוש "צרבת" -- (סימן קט)
• פירוש "צהוב" -- (ס' קכב)
• פירוש "דק" -- (סימן קכג)

כלל תפ

יש הבדל בין ’עין’ המורה על הצבע ובין ’מראה’.    "עין" מציין רק הצבע לבד, ו"מראה" מציין כל הפרטים הנראים בו . (שם סימן סא, וסימן קמט)

"מראה הנגע" אינו אמיתת הדבר כמו שהוא, רק שכן נראה לעין . (שם סימן נ)

כלל תפא

פעל ’הפך’ לא בא רק על השינוי; שינוי מקום ומצב, תכונה ואיכות. ומצאנוה עומד ויוצא. וכשהוא עומד נפרשהו יוצא בגוף הפועל, שהפך את עצמו. ולא בא רק בבעל בחירה . (סימן מז)

כלל תפב

וכשבא פעל 'הפך' על שינוי איכות בא אחריו שימוש הלמ"ד -- "נהפך ללבן". וכשבא בלא שימוש הלמ"ד -- "נהפך לבן" -- מורה שלא נהפך כולו רק מקצתו . (שם סימן מח)

כלל תפג

מלת "כהה" בא על דבר שנחלש כחו. ובנגעים בא על כהיות המראה. ויצויר שנחלש המראה לגמרי או שנחלש קצת ממראה עזה לכהה (סימן סד).

ובמה שכתב "והנה כֵהָה הנגע" -- בפעל, לא בשם "כֵהֶה" -- מורה שנחלש קצת (סימן קעג)

כלל תפד

ויש הבדל בין "הפך הנגע את עינו" ובין "כהה הנגע". כי "כהה" נחלש ממראה חזק לחלוש, ו"הפך עינו" הוא למראה אחרת כמו מאדמדם לירקרק . (סימן קעא, וסימן קעג)

כלל תפה

[ עמוק , שפל , פחתת ]

• העמוק הוא מכל הצדדים
• ושפל הוא מצד אחד (סימן קב)
• ופחתת היינו שהנגע שוקע בעומק הבגד (ס' קעג)
• וכן מה שכתוב בנגעי בית שקערורות היא מענין שקיעה בעומק האבנים
  

( מצורע סימן פט, וסימן קד )

כלל תפו

[ תחת , מטה ] : "תחת" הוא שם מצטרף נגד העליון אשר עליו, אבל "מטה" יאמר בבחינת עצמו.

וכשבא שם "תחת" על המקום מציין המקום המונח תחת המתקומם . (תזריק סימן קח)

כלל תפז

ויש הבדל בין ’תחתיו’ ובין ’במקומו’. ש'המקום' כולל גבול גדול המיוחד לאיזה דבר אבל 'תחתיו' היא רק המקום שתחת גופו (תזריע ס' קח).

ומלת 'תחתיו' יבוא על דבר שהוא בצד דבר בהיותו נמוך ממנו . (מצורע סימן קלט^[1])

כלל תפח

ויש הבדל בין "על דם האשם" ובין "על מקום דם האשם". ש"על מקום" היינו מקום שהיה בו תחלה אף שאיננו עתה (מצורע ס' נד). ויקרא "על מקום" עד שלא היה שם רק שמוכן להיות שם . (מצורע ס' נד, ותזריע סימן ק)

כלל תפט

שם ופעל ’פרח’ הונח בעצם על הפרח הזרעיי. ומובדל מן ’ציץ’ שמציין צמיחת הבד נושא הפרי והתגלותיו שהוא לפעמים לפני הפרח ופעמים אחריו (תזריע ס' עח). והושאל משם אל כל דבר הצומח לאט לאט. וזהו שאמר "ואם פרוח תפרח הצרעת וכסתה", ר"ל שתפרח לאט לאט ( שם ).

כלל תצ

ומצאנוהו נרדף עם ’התעופפות’. וההבדל ביניהם שפעל 'עוף' בא על כל מיני התעופפות, ופעל 'פרח' בא רק על הפריחה מלמטה למעלה (תזריע סימן עח).

כלל תצא

ולכן לא יצדק פעל ’פרח’ על הולדות גוף העצם רק על הפרותו ופשיונו. ולכן במקום שבא פעל 'פרח' על הולדת הנגע פירשוהו חז"ל על הפשיון (תזריע ס' קג, וסימן קמא, וסימן קמז). ובמקום שלא יכלו לפרש כן פירשוהו על הוראתו ההשאליית מענין ציצים פרחים וגוונים (תזריע ס' קעז, מצורע ס' קד).

ונמצא לשון ’פשה’ על נגע החוזר, ויש בו דרוש (מצורע ס' קה)

כלל תצב

יש הבדל בין ראש ובין קדקד. ששם "קדקד" בא על צד העליון של הראש בגובה, והפעל ממנו "ויקדו" שהוא כפיפת הקדקד למטה כמו שבא "כריעה" על כפיפת הכרעים. אבל שם "ראש" כולל כל הראש (תזריע סימן פא).

ומצאנו שתפס "כי ימרט ראשו" על אחורי ראשו בלבד -- ויש בו דרוש (תזריע סימן קמב)

כלל תצג

ונתק וקרחת מובדלים.

• "הנתק" הוא רק במקצת הראש, וה"קרחת" יצויר גם בכל הראש (סימן קמב).
• "הנתק" הוא רק בידי שמים וה"קרחת" יהיה בין בידי שמים בין בידי אדם.
• וכשהקרחת בידי שמים ובמקצת הראש מובדל הוא מן הנתק במה שהנתק יש לו רפואה וקרחת בידי שמים אין לו רפואה (תזריע ס' קמג)

1. כאן הגהתי. ובדפוס נפל טעות. ודו"ק -- ויקיעורך