אור חדש/פרק ט/פסוק א

פרק ט/פסוק א

ובשנים עשר חודש (אסתר ט, א) וגומר כבר פרשנו למעלה מדברי חכמים מה שנפל הפור בחודש האחרון כי חודש זה יש לו בחינה שיהיה לישראל תכלית וסוף ח"ו להם וזה כמו שהחודש הזה הוא סוף החדשים וכך יהיה ח"ו סוף להם אבל יש כאן ג"כ צד בחינה שיש להם הקיום הנצחי כי מצד הסוף שלהם הם אל הש"י ומצד הש"י יש להם הקיום הנצחי מצד הסוף וכאשר דבר אחד כמו זה שהוא סוף בחדשים יש לו שתי בחינות מחולקות כמו שיש לחודש אדר שיש לו בחינה כי יש ח"ו סוף לישראל וזה מצד עצמם אבל מצד הש"י אדרבא מצד הסוף יש להם קיום כמו שנתבאר למעלה לכך כאשר היה המן בא מצד הבחינה הראשונה שיש לישראל מצד הסוף ונהפך הדבר כי מצד הסוף יש להם הקיום הרי הסוף עצמו מהפך הדבר ולכך כל אשר היה מחשבת המן על ישראל מצד הסוף נהפך בעצמו עליו ולכך אמר יום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם נהפך עליהם והבן זה ותבין סוד ענין המגילה הזאת ויש לך לדעת כי ישראל נקראו ראשית דכתיב (ירמיה ב, ג) קודש ישראל לה' ראשית תבואתה ועמלק ג"כ נקרא ראשית שנאמר (במדבר כד, כ) ראשית גוים עמלק והמן כי אמר ראשית שלו הוא יותר מה שנקרא ראשית גוים אבל ישראל נקראו ראשית תבואה והתבואה היא נאכלת מידי שנה בשנה ולכך אמר כי ישראל שנקראים ראשית תבואתו יהיו נאכלים משונאיהם שיהיו אוכלים אותם ולכך אמר כי ישראל יצאו ממצרים בחודש הראשון הוא חודש ניסן ודבר זה היה התחלת ישראל כאשר יצאו ממצרים וזה מפני כי נקראו ראשית תבואתו וראשית התבואה הוא בחודש ניסן ונקרא חודש האביב, אבל עמלק נקראו ראשית גוים שאין שייך בהם דבר זה ואינם לאכילה לכן נקראו ראשית וכאשר נפל הגורל שמח המן ואמר כי כשם שהיה ראשית התחלתם בניסן כך סופם יהיה באדר שהוא אחרון בחדשים וגם התבואה אחרית שלה באדר שהרי בניסן תבואה חדשה וסוף ותכלית אכילתה הוא באדר שהרי בניסן תבואה אחרת וכל זה היה טעות המן ישראל נקראו ראשית מפני שהם ראשית המחשבה כמו מי שזרע תבואה ראשית מחשבתו הוא בשביל התבואה לא בשביל הקש ולכך אמרו במדרש (בראשית רבה א) מחשבתן של ישראל קדמה לכל העולם שנאמר בראשית (ספר אור חדש עמוד רד) ברא אלקים ואין ראשית אלא ישראל שנאמר (ירמיה ב, ג) קודש ישראל לה' ראשית תבואתה כלומר האדם שהוא זורע מחשבתו על התבואה לא על הקש כי הקש אחר שהוציא את התבואה זורק את הקש ונותן את התבואה באוצר וכך הש"י שברא את העולם בראו בשביל ישראל ובשבילם העולם קיים וכיון שבשבילם קיים ג"כ הם קיימים כל ימי העולם אבל עמלק הוא קש כדכתיב (עובדיה, יח) ובית עשו לקש בשביל שהוא ראשית הוא נאבד כדכתיב (במדבר כד, כ) ואחריתו עדי אבד, וזה כי הקש הוא גדל תחלה קודם התבואה אבל לענין האבדון תחלה כי אחר שהוציא התבואה משליך הקש לאבדון ולכך היה נאבד עמלק באחרית לאבדון החדשה כי באדר אין נמצא הקש כי מכאן ואילך התבואה נתנה באוצר והבן הדברים כי הם עמוקים.