אבן עזרא על תהלים ב ד
<< | אבן עזרא על תהלים • פרק ב' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק
אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃
"יושב" — בעבור שהזכיר יתיצבו מלכי ארץ, אמר כנגדם יושב בשמים, שהם למעלה על האדם.
אמר הגאון כי טעם ישחק, שישימם לשחוק וללעג. והנכון, שהשם ברא הגשם שהוא העצם, והצורות שהם מקרים, כל אשר יעשה האדם או יצייר צורות חיות. ושמו נשגב לבדו מהיותו ביסוד, ואף כי במקרה, רק בעבור שהמדבר אדם, וככה השומע, דברה תורה כלשון בני אדם להבין השומע. וככה עשו שהארץ כדמות אדם, (במדבר טז לב): "ותפתח הארץ את פיה"; (ירמיהו ו כב): "מירכתי ארץ".
ולמו, כמו 'להם'. ומלת לעג לעולם עם אות למ"ד, כמו (תהלים כב ח): "ילעיגו לי", על כן (תהלים פ ז): "ואויבינו ילעגו למו" דרך כינוי, כאשר אפרש.