ביאור:משלי ד א
משלי ד א: "שִׁמְעוּ, בָנִים, מוּסַר אָב, וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה;"
תרגום מצודות: שמעו בנים - אתם, בני אל חי, שמעו למוסר האב שבשמים, המייסר על הבינה, והקשיבו (שמעו והאזינו) לדעת אותה -
תרגום ויקיטקסט: בנים! שמעו את דברי המוסר העוברים מאב לבן, והקשיבו כדי שתדעו ותבינו את ההגיון מאחריהם -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד א.
דקויות[עריכה]
מיהו האב?[עריכה]
1. אב אנושי, כמשמעו. כשהילדים עומדים לעזוב את הבית, האב מבקש מהם שיזכרו את המוסר והערכים שלימד אותם בבית.
2. אבינו שבשמיים, ה' (רש"י, מצודות, רמ"ד ואלי), שכל ישראל נקראו בניו (דברים יד1). ה' כביכול "שלח" את נשמותינו מהשמים לארץ, אך כדי שנשמור על קשר עמו, הוא נתן לנו לקח טוב, הוא התורה שקיבלנו משמיים (הרעיון מופיע במקומות רבים בדברי חז"ל, כגון משנה אבות ג יד שמות רבה טו כג בבלי ברכות ה א וחפץ חיים - הקדמה).
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-01